תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף 105:

אֶלָּא לְעוֹלָם ״זוֹ״ – וְלָא סְבִירָא לֵיהּ. וְהָתָם טַעְמָא מַאי – מִשּׁוּם דְּתָפֵיס, הָכָא נָמֵי – הָא תָּפֵיס. אָמַר רַב הוּנָא, אָמְרִי בֵּי רַב: ״אִיסְתֵּרָא, מְאָה מָעֵי״ – מְאָה מָעֵי. ״מְאָה מָעֵי, אִיסְתֵּרָא״ – אִיסְתֵּרָא. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן – תְּפוֹס לָשׁוֹן אַחֲרוֹן? הָא אַמְרַהּ רַב חֲדָא זִימְנָא – דְּאָמַר רַב: אִי הֲוַאי הָתָם, הֲוָה יָהֵיבְנָא כּוּלֵּיהּ לְמַשְׂכִּיר! אִי אִיתְּמַר הָא וְלָא אִיתְּמַר הָא, הֲוָה אָמֵינָא: מִיהְדָּר קָא הָדַר בֵּיהּ. אֲבָל הָכָא, מַהוּ דְּתֵימָא פָּרוֹשֵׁי קָא מְפָרֵשׁ; קָא מַשְׁמַע לַן.