תלמוד בבלי מסכת נדרים דף 45.
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
אִיבָּעֵית אֵימָא: הָא דְּאַפְקְרֵיהּ בְּאַנְפֵּי תְרֵין, וְהָא דְּאַפְקְרֵיהּ בְּאַפֵּי תְלָתָא. דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק: כׇּל הַמַּפְקִיר בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה — הָוֵי הֶפְקֵר, בִּפְנֵי שְׁנַיִם — לָא הָוֵי הֶפְקֵר.
וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: דְּבַר תּוֹרָה אֲפִילּוּ בְּאֶחָד — הָוֵי הֶפְקֵר, וּמַה טַּעַם אָמְרוּ בִּשְׁלֹשָׁה, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא אֶחָד זוֹכֶה וּשְׁנַיִם מְעִידִין.
הַדְרָן עֲלָךְ אֵין בֵּין הַמּוּדָּר