ביאור הגר"א חושן משפט 286
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
ודוקא כו'. בתוספתא ספ"ח הניח בנים גדולים וקטנים והיו גדולים ניזונין ובאין בשתיקה לא יאמרו הקטנים הרי אנו ניזונים כדרך שנזנתם אתם כו' הניח בנות גדולות וקטנות והיו גדולות ניזונות ובאות בשתיקה לא יאמרו קטנות הרי אנו ניזונות כדרך שנזנתם אתם כו' ר"ל בשתיקה שלא מיחו וכן לענין השבח וכמ"ש ר"ס רפז:
ויש כו'. ממש"ס האי גדול אחא כו' וע"כ בשלא מיחו וכמ"ש תוס' בב"ק יא ב' ד"ה בגדול וכ"כ הרשב"א עצמו שם וכן מוכרח דאי בשמיחו מאי אחר ניחא להו כו' וכמש"ו בס"ב ואם מיחו כו' ופריך ממתני' והא אנן תנן כו' ומנ"י:
מי שפדאו כו'. כמש"ל ס"ס רמו בהג"ה:
אבל אם כו'. וכמש"ש נשתלחה לאביו מ' דוקא שאביו בעל המשתה. רי"ם:
ואין זה כו'. שכיון שכולם שושבינים שלו ולכולם חייב בשמחתם וכמש"ש וחוזרת בעונתה:
וה"ה לאמצע. כמ"ש במתני' חזרה לאמצע ומ' בכל פעם שחוזרת לאמצע דאל"כ הל"ל חוזרת לכולם כו':