סיכום
תובעים ערכו בר מצווה לבנם באולם אירועים של הנתבע בקיץ 2018. במהלך האירוע התרחשו מספר תקלות: החדר שהוקצה להתארגנות היה ללא מזגן פעיל, נמצאו שברי זכוכית בתוך מנות הפרגיות, היו חיסרונות בסלטים שהוגשו, וכן התלונות על בעיות בטעם ובטריות המזון. כמו כן, התובעים הרגישו שהנתבע והצוות שלו לא הקשיבו לטענותיהם בכובד ראש. הצדדים הגיעו להבנה בבית הדין לאחר שהנתבע התנצל על התקלות שארעו. אב בית הדין החליט בפשרה שהנתבע יפצה את התובעים בסך 3,000 שקל, וההסכמה של הצדדים מקבלת תוקף כפסק דין.
עובדות
משפחת התובעים ערכה בר מצווה לבנם באולם אירועים בהנהלת הנתבע בקיץ 2018. התובעים שילמו 182 שקל למנה כולל צלם והגברה. בעת האירוע התברר שהחדר שהוקצה להתארגנות היה ללא מזגן פעיל, דבר שגרם לסבל בתחילת האירוע ולקשיים למאפרת ולאם המשפחה. במהלך האירוע נמצאו שברי זכוכית בתוך מנות הפרגיות. התובעים טענו על חיסרונות בסלטים שהוגשו וכן על בעיות באיכות המזון שגרמו להתלוננויות של אורחים למחרת על בחילות ושלשולים. כמו כן התובעים הרגישו שרב המלצרים ומנהל האירוע לא הקשיבו לדבריהם בכובד ראש.
החלטה
בית הדין קבע שהנתבע יפצה את התובעים בסך 3,000 שקל כולל 100 שקל עבור אגרת בית הדין. התשלום יעשה תוך 30 יום מהמועד הנקוב על פסק הדין. החלטה זו ניתנה על בסיס פשרה שהסכימו עליה הצדדים בבית הדין, וההסכמה מקבלת תוקף כפסק דין ללא אפשרות ערעור.
נימוקים
במהלך הדיון התנצל הנתבע בפני התובעים על התקלות שארעו. הנתבע לקח אחריות על הצער שנגרם להם והתנצל בפניהם על התנהגותו של רב המלצרים ועל שברי הזכוכית בפרגיות. הנתבע ביטא כי הוא משתתף בצער שנגרם להם בהאירוע המיוחד וכי הוא מצר על כך. לאחר שהצדדים הגיעו להבנה אחד של השני, הציע אב בית הדין שכל צד יכתוב את הסכום שלדעתו משקף את הפיצוי ההגיוני. אב בית הדין בחן את הסכומים שהצדדים כתבו והחליט בפשרה על סכום של 3,000 שקל, וההסכמה של הצדדים על החלטה זו מקבלת תוקף כפסק דין.
טקסט מלא של הפסק ←
בס"ד, ט"ו בשבט תש"ף 10 בפברואר 2020 תיק מס' 80001 בעניין שבין - התובעים לבין חברת אירועים - (לשם הנוחות בלבד: הנתבע) 1. רקע מוסכם בקיץ 2018, ערכו משפחת *** (להלן התובעים) בר מצווה לבנם יחידם באולם בהנהלת הנתבעת. הם שילמו 182 ₪ למנה, סכום זה כולל גם צלם והגברה. בהגיעם לאירוע התברר להם כי החדר שהועמד לרשותם מראש עבור התארגנות היה ללא מזגן פעיל. דבר זה גרם לסבל בתחילת האירוע, ולחום שהקשה על המאפרת ועל אם המשפחה. במהלך האירוע התרחשה תקרית מצערת נוספת, שנמצאו שברי זכוכית בתוך שתים או שלוש מנות הפרגיות של אחד השולחנות. נוצרה עגמת נפש לתובעים מהאירוע, במקום שמחה ושלוה. היו אף אורחים שהלכו מהאולם בשעה מוקדמת עקב כך . בנוסף, היו אורחים שלמחרת התלוננו על כאבי בטן. הצדדים באו לבית הדין על מנת להסדיר את הפרשייה. 2. טענות התובעים התובעים נפגעו מהתנהלותו של רב המלצרים, שטען לעברם ולעבר אורחיהם, שהם מנסים להעליל עליו שהוא לא בסדר. לדבריהם, הם גם נפגעו מכך שרב המלצרים ומנהל האירוע צחקו עליהם במקום להקשיב לדבריהם ולקבלם. בפגישה כשבועיים אחרי האירוע הציע להם הנתבע הצעת פשרה כלכלית, והתובעים חשו כי הצעה זו מבזה אותם. לטענתם מעבר לפגיעה הנפשית, שהם חשו שמזלזלים בהם, היו מספר ליקויים הדורשים פיצוי כספי: א. החדר שהוקצה לרשותם היה ללא מזגן. ב. היה חיסרון בסלטים, כגון שבסלט הכרוב לא שמו חמוציות, סוג אורז אחר ממה שהובטח, וכו'. ג. הזכוכיות שהיו במנת הפרגיות. ד. איכות המזון הייתה קלוקלת, ולכן מספר אנשים התלוננו למחרת על בחילות ושלשולים, דבר שהוסיף לעגמת הנפש שלהם. 3. טענות הנתבע הנתבע לא נכח באירוע בשעתו, ולכן לא היה מעורב ישירות במתרחש. לדבריו, כיוון שהיה אירוע מצער עם הפרגיות, התובעים הוסיפו עוד מספר דברים והגיעו לתביעה. אך למעשה לא היו כשלונות משמעותיים מעבר לאירוע הזכוכיות. לגופן של טענות – א. אם התובעים סברו שהאוכל היה מקולקל, היה עליהם לקחת דגימה השמורה במקרר האולם, ולשלוח למשרד הבריאות, כדי לראות אם הייתה בעיה. לא ניתן להוכיח שהייתה בעיה באוכל. מה גם שהם מאוד מקפידים על טריות ואינם משמרים את האוכל, לכן לא תתכן בעיה של טריות. ב. לגבי הזכוכיות, הוא טען שבתחילה העובדים שלו הכחישו ולאחר מכן, הודו בדבר, לכן היה קשה לברר זאת. אך אכן היה זכוכיות בפרגיות. והוא מצר על כך כמובן. ג. לגבי רב המלצרים, הוא אמר שיתכן והיה לו יום לא טוב, ויתכן ולצורך הגנה אמר כך. ד. לגבי המאכלים שהוגשו, הוא לא חושב שהייתה איזו בעיה חריגה. 4. הדיון בבית הדין במהלך הדיון, הנתבע התנצל בפני התובעים על שארע. הוא לקח אחריות על הצער שנגרם להם והתנצל בפניהם על התנהגותו של רב המלצרים כלפיהם ועל הזכוכיות שהיו בפרגיות. הוא אמר שהוא משתתף בצער שנגרם להם באירוע המיוחד הזה ומבחינתו כאדם שחשוב לו לתת שירות טוב, חבל שכך קרה. לבי ההיבטים הממוניים - כיוון שהצדדים הגיעו להבנה אחד של השני, הוצע לצדדים לכתוב סכום שלדעתם משקף את הפיצוי ההגיוני, ולמסור אותו לאב בית הדין שיחליט על פי פשרה לפי בקשתם, באופן שאב בית הדין יכריע גם בהתחשב בסכום שהם כתבו. אב בית הדין לא הודיע לצדדים את המספרים כדי לשמור על אווירת הפיוס, והצדדים לא בקשו שיודיע להם. אב בית הדין בחן את הסכומים שהצדדים כתבו, והגיע למסקנה שהנתבע יפצה את התובעים ב3000 ש"ח, כולל 100 ₪ עבור האגרה שהתובעים שלמו לבית הדין. גם לאחר שאב בית הדין הודיע לצדדים על הסכום, הצדדים הביעו את הסכמתם. הסכמה זאת מקבלת תוקף כפסק דין. 5. החלטה 1. הנתבעת תשלם 3000 ₪ לתובעים. 2. התשלום תוך 30 יום מהמועד הנקוב על פסק הדין. 3. על פי הסכמת הצדדים, אין אפשרות ערעור על החלטה זו. פסק דין ניתן ביום ט"ו שבט התש"ף, 10 בפברואר 2020 בזאת באתי על החתום _________________ הרב דניאל מן, אב"ד