חיוב וכפיה לגט בקידושין קונסרבטיביים
סיכום
בערעור זה דן בית הדין בתוקף קידושין שנעשו על ידי רב קונסרבטיבי. המערערת (האישה) טענה כי הקידושין אינם כשרים משום שלא בוצעו על ידי רב אורתודוקסי וכי אין ראיות לעדים כשרים. בית הדין קיבל את הערעור וקבע כי קידושין שנעשו על ידי רב קונסרבטיבי יש להחשיבם כ'ספק קידושין' משום חשש שלא היו עדים כשרים ושמעשה הקידושין עצמו לא בוצע בהתאם להלכה. בהסתמך על פסקי הלכה מתשובות אגרות משה ומהר"ח אור זרוע, פסק בית הדין כי יש לחייב את המשיב (הבעל) ליתן גט ואף לכפותו לעשות כן, משום שבמצב של ספק קידושין יש להגן על האישה מפני עגנות.
עובדות
צדדים נישאו על ידי רב קונסרבטיבי. המערערת טוענת כי הרב אינו אורתודוקסי ואין עדות לכך שהעדים שחתמו על הכתובה היו כשרים על פי ההלכה. בבית הדין האזורי בירושלים פסק כי אין לפסול את הקידושין ויש לחייב את הבעל ליתן גט. המערערת הגישה ערעור לטענת שיש ספק בתוקף הקידושין.
החלטה
בית הדין קבע כי קידושין שנעשו על ידי רב קונסרבטיבי יש להחשיבם כ'ספק קידושין' בשל חשש שלא היו עדים כשרים וחשש שמעשה הקידושין עצמו לא בוצע כדמו"י. בהתאם לכך, בית הדין חייב את המשיב (הבעל) ליתן גט לאשתו וניתן להכפות אותו לכך. הערעור התקבל.
נימוקים
בית הדין הסתמך על מקורות הלכתיים העוסקים בקידושין קונסרבטיביים. על פי תשובות אגרות משה, בקידושין שנעשו אצל רב קונסרבטיבי אין בדרך כלל עדים כשרים שומרי תורה, וגם מעשה הקידושין עצמו אפשר שלא בוצע כהלכה. על פי הר"ח אור זרוע בשם ר' מאיר הספרדי, בספק קידושין יש לכפות על גט כדי להצילה מעגנות, משום שאישה לא נקנית אלא מדעתה וברור שאינה מסכימה להישאר בספק קידושין.