ביאור הגר"א אבן העזר 164

תשעים יום כו' חוץ כו'. כמש"ל ר"ס י"ג וה"ה בייבום דחד דינא וחד טעמא להו וכן בחלוצה כמ"ש מ"א ב' כל העולה כו'. ואם כו' אבל כו'. תוס' ל"ה ב' ד"ה ונמצאת ועי"ל כו' מבריית' מ"א ב' ת"ר יבמה כו' וכן בייבום דאל"כ אף החליצה אינה כלום כמש"ש ל"ה ב' א"ל רבא מה נפשך כו': ואם מת כו'. תוס' מ"ב א' ד"ה אחר כו': ואם היו כו'. דכאן לא שייך למיגזר אטו נשואה דכך היא קרובה לו כמו לאחיו אפילו היה גדול דאם קדם הקטן זכה ואף בחייו היה יכול' להנשא לו משא"כ לעלמא וי"א דכל כו'. כתי' ראשון של תוס' הנ"ל ופליג בתרתי דצריך חליצה אחרת דהא אינה ראויה לייבום וכמש"ש מ"א ב' קרא עליו מקרא כו' וכמ"ש ר"ל במעוברת דקי"ל כוותי' ובירושלמי ר"פ החולץ היבמה לא תחלוץ ולא תתייבם עד שיהיה לה ג"ח ותחלוץ מיד ממ"נ אם בן קיימא הוא כו' שלא תהא צריכה כרוז לכהונה תני ר' הושעיא מאין יבמי את שא"ל ייבם א"ל חלוץ ואת שא"א לו ייבם א"א לו חלוץ כו' מ"ד את שא"ל ייבם א"ל חלוץ בתוך ג"ח מיהו שתהא צריכה לאחר ג"ח נשמעינה מן הדא קטנה שחלצה תחלוץ משתגדיל כו' ר' יצחק בריה דר"ח בשם ר' יוחנן דר"מ הוא דרמ"א שמא אין חולצין ואין מייבמין את הקטנה שמא תמצא איילנות כמה דאת אמר תמן אע"פ שחלצה חולצת וה"נ אע"פ שאינ' חולצת ר"ל דשם איסור החליצה ג"כ משום שאינה ראויה לייבום אבל בגמ' ק"ה ב' אמרו משום דמקשינן אשה לאיש לר"מ ועתוס' שם. ופליג אמ"ש הגאונים ותוס' דחליצת מעוברת לא הוי חליצה פסולה כמ"ש בס"ב: וצריכה כו'. ר"פ ד' אחים: או ילדה כו'. שם ל"ו ב': וחולץ כו'. כ"כ הרמב"ם והגאוני' וכפירש תוס' שם ד"ה וצריכה כו': וי"א כו'. דמן האחין דוקא מאמר דבחליצה הראשונה פסלה לו ודוקא לו משום דעבד בה מעשה כל דהו אבל חליצת האחים חליצה כשירה והוי כמו בעלת הגט וצרה שם ך"ז וערא"ש שם ובנ"י ולפירש ז"ש בהג"ה בס"א צריכה מכל האחין: לפיכך כו'. משום תפיל צריך להא דר"ל: והולד כו'. משום בן קיימא נקיט לה: אבל חולצת כו'. כיון דאף בא קנאה ועבד מצוה כמש"ש והא דפסחים דחשיב שם עבד מצוה עולה לייבום קרינן לה: מפרישים כו'. ר"ל דא"צ שיוציא בגט אע"ג דאמרינן ל"ו ב' ר"מ ור"א אמרו ד"א כו' וא"כ ה"ה רבנן דר"א ורבנן דר"מ וכמו שאמרנו שם יוציא בגט ולכשיגיע זמנו ליכנס כו' מ"מ א"צ כאן וכמ"ש בסוטה ך"ד א' יכול הוא להפריש' כו' מ' שא"צ גט כיון דאסורא מדאורייתא וכמ"ש תוס' ביבמות שם ד"ה ולא כו' וז"ש במתני' יקיים ושם אמרו יוצא: אם הפילה כו'. מתני' הנ"ל ולשון הרמב"ם אם הפילה יחזיר ויקיים ואם ילדה אפילו מת ביום שנולד כו' וכ' המ"מ מ"ש הפילה הוא ולד הלא נגמרו כו' ומ"ש ילדה ר"ל ולד שנגמרו סימניו ואין כו' וכמש"ל ר"ס קנ"ו: וי"א כו'. דקנסינן כמו במעוברת ומינקת חבירו וצ"ל דס"ל דגם שם קנסינן אבל הרשב"א וש"פ ס"ל דגם שם לא קנסינן כמש"ל סימן י"ג ס"י בהג"ה לא כפו כו' וכן כאן לא ס"ל לתוס' וש"פ כמש"ש ל"ה ב' ד"ה החולץ כו' א"נ נקט ול"ק משום יקיים וכ"כ הרשב"א ונ"י שם ודלא כמ"ש כאן בשם הריטב"א: וכשמקיימה כו' גמ' שם מאי יקיים כו': ואם רצה כו'. רש"י שם ד"ה דלא סגי כו' וכמ"ש בגמרא איתביה ר"ל לר"י כולי אלא לדידך רצה יוציא כו' עמש"ש ל"ו ב' רש"י בד"ה תנא כו' ומיהו כו' אבל רמב"ן ורשב"א כ' שהתוספות הקשו ע"ז דא"כ קשיא לר"ל אלא בגט וחליצה ע"ש: הרי זה מוציאה כו'. למד ממ"ש ל"ו ב' תנא כולי יוצא בגט וכ' רשב"א בשם תוס' ר"ל בגט וחליצה ולמד משם דה"ה לרבנן בכה"ג רשב"א ועבה"ג בשם מ"מ עמש"כ שהרמב"ן והרשב"א כ' דלמד מה"ל תנא רא"א כו' כנ"ל אבל א"צ כזה דכאן אף ר' יוחנן מודה כיון דספיק' היא וכה"ג כ' הל"מ ונ"מ דאפילו בעלה אחר שהפילה צריכה כאן גט וחליצה משא"כ שם: ואם נתקיים כו' אי כו'. כמש"ל סימן קנ"ו: וא"צ כו'. כמש"ש ל"ה ב' מיתבי הכונס כולי אדרבה כו': כל יבמה כו'. שם ל"ו ב': או ביום. כגי' הגאונים שם ביום שלשים ואף לגמ' שלנו כמ"ש בפ' יש בכור וכמ"ש בסימן קנ"ו: וה"ה כו' גם כן זה מה"ט דלא מפקינן מבעל משום זה וז"ש גירשה כו':