תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף 111.

וְזֶה, לְפִי שֶׁאֵין פְּעוּלָּתוֹ אֶצְלוֹ. הֵיכִי דָמֵי? אִי דַּאֲמַר לְהוּ שְׂכַרְכֶם עָלַי – שְׂכָרוֹ עָלָיו הוּא, דְּתַנְיָא: הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לַעֲשׂוֹת בְּשֶׁלּוֹ וְהֶרְאָהוּ בְּשֶׁל חֲבֵירוֹ – נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ מִשָּׁלֵם, וְחוֹזֵר וְנוֹטֵל מִבַּעַל הַבַּיִת מַה שֶּׁהֶהֱנָה אוֹתוֹ! לָא צְרִיכָא, דַּאֲמַר לְהוּ: שְׂכַרְכֶם עַל בַּעַל הַבַּיִת. יְהוּדָה בַּר מָרִימָר אֲמַר לֵיהּ לְשַׁמָּעֵיהּ: זִיל אֱגוֹר לִי פּוֹעֲלִים, וְאֵימָא לְהוּ: שְׂכַרְכֶם עַל בַּעַל הַבַּיִת, מָרִימָר וּמַר זוּטְרָא אָגְרִי לַהֲדָדֵי. אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: הָנֵי שׁוּקָאֵי דְּסוּרָא לָא עָבְרִי מִשּׁוּם ״בַּל תָּלִין״, מִידָּע יָדְעִי דְּעַל יוֹמָא דְשׁוּקָא סְמִיכִי, אֲבָל מִשּׁוּם ״בַּל תְּשַׁהֶא״ וַדַּאי עוֹבֵר. שְׂכִיר שָׁעוֹת גּוֹבֶה כׇּל הַלַּיְלָה וְכׇל הַיּוֹם. אָמַר רַב: שְׂכִיר שָׁעוֹת דְּיוֹם – גּוֹבֶה כׇּל הַיּוֹם, שְׂכִיר שָׁעוֹת דְּלַיְלָה – גּוֹבֶה כׇּל הַלַּיְלָה. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: שְׂכִיר שָׁעוֹת דְּיוֹם – גּוֹבֶה כׇּל הַיּוֹם, וּשְׂכִיר שָׁעוֹת דְּלַיְלָה – גּוֹבֶה כׇּל הַלַּיְלָה וְכׇל הַיּוֹם. תְּנַן: שְׂכִיר שָׁעוֹת גּוֹבֶה כׇּל הַלַּיְלָה וְכׇל הַיּוֹם, תְּיוּבְתָּא דְּרַב! אָמַר לְךָ רַב: לִצְדָדִין קָתָנֵי. שְׂכִיר שָׁעוֹת דְּיוֹם – גּוֹבֶה כׇּל הַיּוֹם, שְׂכִיר שָׁעוֹת דְּלַיְלָה – גּוֹבֶה כׇּל הַלַּיְלָה. תְּנַן: הָיָה שְׂכִיר שַׁבָּת, שְׂכִיר חֹדֶשׁ, שְׂכִיר שָׁנָה, שְׂכִיר שָׁבוּעַ, יוֹצֵא בַּיּוֹם – גּוֹבֶה כׇּל הַיּוֹם. יוֹצֵא בַּלַּיְלָה – גּוֹבֶה כׇּל הַלַּיְלָה וְכׇל הַיּוֹם. אָמַר לְךָ רַב: תַּנָּאֵי הִיא, דְּתַנְיָא: שְׂכִיר שָׁעוֹת דְּיוֹם – גּוֹבֶה כׇּל הַיּוֹם, שְׂכִיר שָׁעוֹת דְּלַיְלָה – גּוֹבֶה כׇּל הַלַּיְלָה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׂכִיר שָׁעוֹת דְּיוֹם – גּוֹבֶה כׇּל הַיּוֹם, שְׂכִיר שָׁעוֹת דְּלַיְלָה – גּוֹבֶה כׇּל הַלַּיְלָה וְכׇל הַיּוֹם. מִכָּאן אָמְרוּ: כׇּל הַכּוֹבֵשׁ שְׂכַר שָׂכִיר, עוֹבֵר בַּחֲמִשָּׁה שֵׁמוֹת הַלָּלוּ וַעֲשֵׂה. מִשּׁוּם ״בַּל תַּעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ״, וּמִשּׁוּם ״בַּל תִּגְזֹל״, וּמִשּׁוּם ״בַּל תַּעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי״, וּמִשּׁוּם ״בַּל תָּלִין״, וּמִשּׁוּם ״בְּיוֹמוֹ תִּתֵּן שְׂכָרוֹ״, וּמִשּׁוּם ״לֹא תָבֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ״. הָנֵי דְּאִיכָּא בִּימָמָא – לֵיכָּא בְּלֵילְיָא, דְּאִיכָּא בְּלֵילְיָא – לֵיכָּא בִּימָמָא? אָמַר רַב חִסְדָּא: שֵׁם שְׂכִירוּת בְּעָלְמָא. אֵיזֶה הוּא עוֹשֶׁק וְאֵיזֶהוּ גָּזֵל? אָמַר רַב חִסְדָּא: ״לֵךְ וָשׁוּב״, ״לֵךְ וָשׁוּב״ – זֶה הוּא עוֹשֶׁק. ״יֵשׁ לְךָ בְּיָדִי וְאֵינִי נוֹתֵן לְךָ״ – זֶה הוּא גָּזֵל. מַתְקֵיף לַהּ רַב שֵׁשֶׁת: אֵיזֶהוּ עוֹשֶׁק שֶׁחִיְּיבָה עָלָיו תּוֹרָה קׇרְבָּן – דּוּמְיָא דְּפִקָּדוֹן, דְּקָא כָפַר לֵיהּ מָמוֹנָא! אֶלָּא אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: ״נְתַתִּיו לָךְ״ – זֶהוּ עוֹשֶׁק, ״יֵשׁ לְךָ בְּיָדִי וְאֵינִי נוֹתֵן לָךְ״ – זֶה הוּא גָּזֵל. מַתְקֵיף לַהּ אַבָּיֵי: אֵיזֶה הוּא גָּזֵל שֶׁחִיְּיבָה עָלָיו תּוֹרָה קׇרְבָּן, דּוּמְיָא דְּפִקָּדוֹן בָּעֵינַן, דְּקָא כָפַר לֵיהּ מָמוֹנָא! אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: ״לֹא שְׂכַרְתִּיךָ מֵעוֹלָם״ – זֶה הוּא עוֹשֶׁק, ״נְתַתִּיו לָךְ״ – זֶה הוּא גָּזֵל. וּלְרַב שֵׁשֶׁת, מַאי שְׁנָא עוֹשֶׁק דְּקַשְׁיָא לֵיהּ, וּמַאי שְׁנָא גָּזֵל דְּלָא קַשְׁיָא לֵיהּ? אָמַר לָךְ: גָּזֵל – דְּגַזְלֵיהּ וַהֲדַר כַּפְרֵיהּ. אִי הָכִי, אֲפִילּוּ עוֹשֶׁק נָמֵי דַּהֲדַר כַּפְרֵיהּ! הָכִי הַשְׁתָּא: בִּשְׁלָמָא הָתָם כְּתִיב: ״אוֹ בְגָזֵל״ – מִכְּלָל דְּאוֹדִי לֵיהּ מֵעִיקָּרָא. אֲבָל גַּבֵּי עוֹשֶׁק מִי כְּתִיב ״אוֹ בְעוֹשֶׁק״? ״אוֹ עָשַׁק״ כְּתִיב, שֶׁעֲשָׁקוֹ כְּבָר. רָבָא אָמַר: זֶה הוּא עוֹשֶׁק זֶהוּ גָּזֵל. וְלָמָּה חִלְּקָן הַכָּתוּב – לַעֲבוֹר עָלָיו בִּשְׁנֵי לָאוִין. מַתְנִי׳ אֶחָד שְׂכַר אָדָם וְאֶחָד שְׂכַר בְּהֵמָה וְאֶחָד שְׂכַר כֵּלִים – יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם ״בְּיוֹמוֹ תִּתֵּן שְׂכָרוֹ״, וְיֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם ״לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר״. אֵימָתַי – בִּזְמַן שֶׁתְּבָעוֹ. לֹא תְּבָעוֹ – אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו. הִמְחָהוּ אֵצֶל חֶנְוָנִי אוֹ אֵצֶל שׁוּלְחָנִי – אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו. שָׂכִיר בִּזְמַנּוֹ – נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל. עָבַר זְמַנּוֹ – אֵינוֹ נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל. אִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁתְּבָעוֹ בִּזְמַנּוֹ – הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל. גֵּר תּוֹשָׁב יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם ״בְּיוֹמוֹ תִּתֵּן שְׂכָרוֹ״, וְאֵין בּוֹ מִשּׁוּם ״לֹא תָלִין פְּעוּלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר״. גְּמָ׳ מַנִּי מַתְנִיתִין? לָא תַּנָּא קַמָּא דְּ״מֵאַחֶיךָ״, וְלָא רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה. מַאי הִיא, דְּתַנְיָא: