בין קיזוז להתליית חיובים אלה באלה - בחינת טענות קיזוז בבית הדין ולאו דווקא בהוצאה לפועל

לפניי תגובת המשיב לבקשת המערערת בעניין הליכי ההוצאה לפועל. אודה ולא אבוש כיהרציונל שבטיעוני המשיב טרם הובן לי עד תומו.המשיב נתלה, ולכאורה בצדק,באמירותקודמות שלבית דיננו כי אין להתלות את ביצוע התחייבות אחתשבהסכם שבין הצדדיםבביצועה של חברתה. ברם נזכיר כיבשעתו דובר על התליית העברות בעלות בנכסים בתשלומים עתידייםכאלה או אחרים.תשלומים עשויים להתקזז מול תשלומים– לרבות כאלה שבגין איהעברת בעלות כנדרש ובזמן וכדומה –אך לא מול העברת נכס אלא אם נמכר או עוקלהנכס כדי לכסות את חובת אותם תשלומים. גם העברות בעלות שונות אינן מקזזות אלה את אלה.בכגון דא אפשר להורות עלהתליית חובה אחת בחברתה או על איהתלייתהוההחלטה בעניין זה נגזרת משיקולים שונים שאין כאן המקום לפורטם. מכאן נגזרו ההחלטות שהורו בעניינם של הצדדים על איההתליה. לעומת זאת, כפי שפתחנו"תשלומים עשויים להתקזז מול תשלומים":כששתי ההוראותאו ההתחייבויותעוסקות בתשלום – דרך המלך היא קיזוזים, כלל גדול לימדונו חז"ל'אפוכי מטרתא למה לי'– אין כל טעם בתשלום של ראובן לשמעון ומייד לאחריו תשלום של שמעון לראובן. אכןאם מועד פירעונו של חובאחדהגיע וחברו הוא חוב עתידי– על דרך כלל אין מקום לקיזוז. גם בהקשר זההיה מקוםבשעתולהוראה כי משנפסק חוב אחד ואילו חברו טרם הובררוממתין לחוות דעת אקטוארית ולטענות ומענות אחרות ואחריהם לפסק דין וכו'לא יעוכב תשלוםהחוב הברורושנפסק כבר עד להשלמת בירורו של החוב האחר, שספק אם כלל יתברר, ועד הגיע מועד תשלומו. ועיין בכל זה בסוגיית הגמרא בכתובות קי, א. אךעתהמכל מקוםטענת המערערת היא כי החוב כבר התברר,חוות דעת האקטוארכברניתנהואףלא שמענו השגותעליה. מחוות הדעת עולה כי כבר לעת הזאת מתקזז כל חובה של המערערת אל מול חובו של המשיב לה, והוא אף נותר ביתרת חובה לה, ואף אם נניח שחובה שלה צבר ריביות בהוצאה לפועל ואילו חובו שלו אינו נושא ריביות ובשל כך ישתנה מעט המאזן, עדיין נכון לומר כי כמעט כל חובה למשיב מתקזז עם חובו לה. קיזוז חובות ששניהם כברהתבררולעת הזאתאינו דרישה להתליית תשלום אחד באחר אלאאמירהכי התשלום האחד מבוצע– רובו או כולו –באמצעות מחיקתו של האחר. ההיתלות בטענות פרוצדורהכי מקומן של טענות אלה או אחרות הוא בהוצאה לפועלאין בה כדי לעשות את המשיב צודקלגופו של עניין,והתעקשות פרוצדורליתזו שמחמתה מבוקש בעצם כי המשיב יגבה את חוב המשיבה לו באמצעות ההוצאה לפועל ואחר כך או במקביל תידרש היא לגבות ממנו בחזרה את כל הסכום או את רובו – ואולי גם זאת באמצעות ההוצאה לפועל כישיתופי פעולהשלא באמצעי אכיפההם נדירים בתיק דנןכפי שכבר הספקנו ללמוד –מדיפה ריח של נקמנות גרידא ולא של שיקולים או טיעונים ענייניים. לעצם העניין גם נאמר כיהוצאה לפועל היא זרוע אכיפתית שיש להגםסמכויות סמישיפוטיות הנוגעות למרווחהצרשבו עוסקותטענות פירעון – ואכן לעיתים גם קיזוז – אךאיןהיא מחליפה את הערכאות השיפוטיות הראשיות, בתי המשפט ובענייננו בית הדין.בירורן של טענות"פרעתי" ודומותיהןלפני רשמי ההוצאה לפועל נועדכדילהקל עומסמבתי המשפט ובתי הדין, כדילאפשר בירור יעילבאמצעות כלים הנתונים לרשמי ההוצאה לפועל ובמקביל לבירורים אחרים שהכלים להם מצויים בידיהם (כגון חקירות יכולת)וכדי שהגבייה והבירורים הנוגעים לה ייעשו בידיה של רשות אחת ולא ייוותר מצב שבונפסק חוב ובעת הגבייה בפועלטוען החייב"פרעתי", מוחזר לערכאה השיפוטית,נדחהלאחר הליך שעשוי להיות בעצמו לא קצר,ובהגיע הגבייהאליו שובטועןשוב"פרעתילאחר פסק הדין"וחוזר חלילה.אין בכל זה כדי לשלולאתסמכותה של הערכאה שפסקה את עצםחיובו שלהחובלפסוק כי מנקודת זמן זו או אחרת (או אף למפרע) שוב לא קיים החוב, מאחר שנפרע וערכאה זו נוכחה בכך, קוזז, או מכל סיבה אחרת. במקרה כזה מובן מאליו ששוב לא ייגבה החוב בהוצאה לפועל. לא מצאתי בדברי המשיב הסבר לגופו של ענייןמדוע לא נקבע כעת כהמלצת האקטואר כי כיום אין המערערת חייבת לו מאומה ואף הוא חייב לה, או לכל הפחות כי מרבית חובה אליו עבר ובטל מן העולם עם קיזוזו וממילא אין מקום לגבייתו בהוצאה לפועל. נוכח האמור אני מורה כי חובה של המערערת למשיב יוקפא, וממילא לא ייעשו בעניינו עוד הליכי גבייה, אף כי לעת עתה אין אני מורה למשיב לסגור לגמרי את תיק ההוצאה לפועל ואין אני קובע קטגורית בפסק דין כי אכן חוב זה נמחק. הצדדים יבהירובתוך שלושים יום את עמדותיהם בנוגע לשאלה העניינית,לא בנימוקי פרוצדורה, אם יש לפסוק עתה בהתאם לדוח האקטואר כי המשיבה אינה חייבת למערער מאומה בשל חובה הקודם (נשוא הליכי ההוצאה לפועל) ואף הוא חייב לה כ17,000 ש"ח, או כי חייבת המערערת למשיב את מלוא חובה המקורי (עם או ללא הריביות שנצברו בהוצאה לפועל, ולא נאריך עתה בעניין משמעותן ההלכתית – דבר שבו עסקנו בפסק דין אחר) או את חלקו. החלטה זו מותרת בפרסום בהשמטת פרטיהם האישיים של הצדדים. ניתן ביום ד' בסיוון התש"ף (27.5.2020). הרב שלמה שפירא