פתחי תשובה על חושן משפט 211
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
ונתן לוי לשמעון השטר שבידו. עיין בתשובת ושב הכהן סי' מ"ח שכ' דלאו דוקא הוא אלא מעשה כך היה אבל באמת אע"פ שלא מסר השליש השער ביד שמעון זכה שמעון למפרע וכן משמע בלבוש ס"ס נ"ד שכתב ולא הוה אלא כמו שמכר שדהו מעכשיו ואמר המלוה ללוה לכשיהי' לו מעות אחזירנו לך וכו' ואם אינו נותן לו בזמנו עמד המכר קיים מיום הראשון שעשה שדהו מכר וע"ש עוד מ"ש בביאור דברי הב"י ס"ס נ"ד בזה והשיג שם על הג"ת בענין זה. וע"ש עוד בסי' מ"ט שנסתפק אם ראובן השכיר בית לשמעון על שנה ותוך זמן השכירות מכר לו הבית שיחול זמן המכירה אחר שנה ותוך שנה הנ"ל מכר שמעון הבית ללוי מי אמרינן כיון שזמן המכירה הוא אחר שנה וקודם שהי' חל המכירה מכר לאחר לא קנה לוי משום דהוי כאומר שדה זו לכשאקחנה קנויה לך דלא קנה או דילמא כיון שבארתי בתשו' (שם סי' מ"ז ורמזתיו לקמן סי' ר"ס ס"ד) שדעת רוב הפוסקים דשכירות ליומא ממכר הוא לכל דבר א"כ כיון שהשכיר לו לשנה מיד אחר זמן השכירות הי' חל המכירה לכן הוה כאילו הבית של שמעון אפילו תוך השנה ומה שמכר ללוי אפי' תוך השנה מכירתו מכירה דחשבינן ליה כשלו מזמן השכירות וכ' דלכאורה יש ראיה לדין זה מבתוספתא ד"פ המפקיד השוכר פרה מחבירו ונגנבה כו' עד משלם תשלומי כפל וד' וה' לשני כו' והאריך שם בביאור התוספתא והיוצא מזה שאם השכיר דבר לשנה ואח"כ מכר לו אותו דבר שיחול המכירה אחר שנה שאם מכר הלוקח לשני תוך זמן השכירות מכירתו קיים כו' ומסיים דמ"מ למעשה צ"ע כיון שהראשונים לא הביאו תוספתא זו ועוד כו' ע"ש ועמ"ש לקמן סי' שט"ו ס"א ס"ק א':