תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף 110.

יִמָּכְרוּ לְעֵצִים, וְיִלָּקַח בָּהֶן קַרְקַע, וְהוּא אוֹכֵל פֵּירוֹת. אֵימָא: וְהִזְקִינוּ. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: לָאו מִי אוֹקֵימְנָא לְהַהִיא כְּגוֹן שֶׁנָּפְלוּ לָהּ בְּשָׂדֶה אַחֶרֶת, דְּקָא כָלְיָא קַרְנָא. הָהוּא שְׁטָרָא דַּהֲוָה כְּתִיב בֵּיהּ שְׁנִין סְתָמָא. מַלְוֶה אָמַר: שָׁלֹשׁ. לֹוֶה אָמַר: שְׁתַּיִם. קְדֵים מַלְוֶה וְאַכְלִינְהוּ לְפֵירֵי. מִי נֶאֱמָן? רַב יְהוּדָה אָמַר: קַרְקַע בְּחֶזְקַת בְּעָלֶיהָ קָיְימָא. רַב כָּהֲנָא אָמַר: פֵּירוֹת בְּחֶזְקַת אוֹכְלֵיהֶן קָיְימִי. וְהִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב כָּהֲנָא, דְּאָמַר: פֵּירוֹת בְּחֶזְקַת אוֹכְלֵיהֶן קָיְימִי. וְהָא קַיְימָא לַן דְּהִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב נַחְמָן, דְּאָמַר: קַרְקַע בְּחֶזְקַת בְּעָלֶיהָ עוֹמֶדֶת! הָתָם – מִילְּתָא דְּלָא עֲבִידָא לְאִיגַּלּוֹיֵי הִיא. הָכָא – מִילְּתָא דַּעֲבִידָא לְאִיגַּלּוֹיֵי הִיא, וְאַטְרוֹחֵי בֵּי דִינָא תְּרֵי זִמְנֵי לָא מַטְרְחִינַן. מַלְוֶה אוֹמֵר חָמֵשׁ, לֹוֶה אוֹמֵר שָׁלֹשׁ. אָמַר לֵיהּ: אַיְיתִי לִי שְׁטָרָךְ! אָמַר לֵיהּ: שְׁטָרָא אִירְכַס לִי. אָמַר רַב יְהוּדָה: מַלְוֶה נֶאֱמָן, מִגּוֹ דְּאִי בָּעֵי אָמַר לְקוּחָה הִיא בְּיָדִי. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְרַב אָשֵׁי: רַב זְבִיד וְרַב עַוִּירָא לָא סְבִירָא לְהוּ הָא דְּרַב יְהוּדָה. מַאי טַעְמָא: הַאי שְׁטָרָא כֵּיוָן דִּלְגוּבְיָינָא קָאֵי – מִיזְהָר זְהִיר בֵּיהּ, וּמִיכְבָּשׁ הוּא דְּכַבְשֵׁיהּ לִשְׁטָרֵיהּ, סָבַר: אוֹכְלַהּ תַּרְתֵּין שְׁנִין יַתִּירְתָּא. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: אֶלָּא מֵעַתָּה, הַאי מַשְׁכַּנְתָּא דְסוּרָא דְּכָתְבִי הָכִי: ״בְּמִישְׁלַם שְׁנַיָּא אִלֵּין תִּיפּוֹק אַרְעָא דָּא בְּלָא כְּסַף״. הֵיכָא דְּכַבְשֵׁיהּ לִשְׁטַר מַשְׁכַּנְתָּא וְאָמַר: לְקוּחָה הִיא בְּיָדִי, הָכִי נָמֵי דִּמְהֵימַן? וְכִי מְתַקְּנִי רַבָּנַן מִילְּתָא דְּאָתֵי בַּהּ [לִידֵי] פְּסֵידָא? אֲמַר לֵיהּ: הָתָם תַּקִּינוּ לֵיה רַבָּנַן דְּמָרֵי אַרְעָא יָהֵיב טַסְקָא וְכָרֵי כַּרְיָא. אַרְעָא דְּלֵית לַהּ כַּרְיָא וְלָא יָהֵיב טַסְקָא, מַאי? אֲמַר לֵיהּ: אִיבְּעִי לֵיהּ לְמַחוֹיֵי! לָא (אִימְּחָא) [מַחִי], מַאי? אִיהוּ הוּא דְּאַפְסֵיד אַנַּפְשֵׁיהּ. אָרִיס אוֹמֵר: לְמֶחֱצָה יָרַדְתִּי, וּבַעַל הַבַּיִת אוֹמֵר: לִשְׁלִישׁ הוֹרַדְתִּיו, מִי נֶאֱמָן? רַב יְהוּדָה אָמַר: בַּעַל הַבַּיִת נֶאֱמָן. רַב נַחְמָן אָמַר: הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. סְבוּר מִינַּהּ לָא פְּלִיגִי: הָא בְּאַתְרָא דְּשָׁקֵיל אֲרִיסָא פַּלְגָא, הָא בְּאַתְרָא דְּשָׁקֵיל אֲרִיסָא תִּילְתָּא. אֲמַר לְהוּ רַב מָרִי בְּרַהּ דְּבַת שְׁמוּאֵל: הָכִי אָמַר אַבָּיֵי: אֲפִילּוּ בְּאַתְרָא דְּשָׁקֵיל אֲרִיסָא פַּלְגָא פְּלִיגִי, רַב יְהוּדָה אָמַר: בַּעַל הַבַּיִת נֶאֱמָן, דְּאִי בָּעֵי אָמַר: שְׂכִירִי וּלְקִיטִי הוּא. יְתוֹמִים אוֹמְרִים: אָנוּ הִשְׁבַּחְנוּ, וּבַעַל חוֹב אוֹמֵר: אֲבִיכֶם הִשְׁבִּיחַ, עַל מִי לְהָבִיא רְאָיָה?