תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף 118.

אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר לְבָאֵי הָאָרֶץ, מַאי ״לָרַב תַּרְבּוּ נַחֲלָתוֹ״? קַשְׁיָא. וַאֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם, הַיְינוּ דְּקָא צָוְוחָן בְּנוֹת צְלָפְחָד. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר לְבָאֵי הָאָרֶץ, אַמַּאי צָוְוחָן? הָא לֵיתֵיהּ דְּלִשְׁקוֹל! אֶלָּא לַחֲזָרָה, וְלִיטּוֹל בְּנִכְסֵי חֵפֶר. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם, הַיְינוּ דְּקָא צָוְוחָן בְּנֵי יוֹסֵף – דִּכְתִיב: ״וַיְדַבְּרוּ בְּנֵי יוֹסֵף״. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר לְבָאֵי הָאָרֶץ, מַאי קָא צָוְוחִי? כּוּלְּהוּ שְׁקוּל! מִשּׁוּם טְפָלִים דַּהֲווֹ נְפִישִׁי לְהוּ. אָמַר אַבָּיֵי: שְׁמַע מִינַּהּ, לָא הֲוָה חַד דְּלָא שָׁקֵיל; דְּאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ הֲוָה חַד דְּלָא שָׁקֵיל, אִיבְּעִי לֵיהּ לְמִצְוַוח! וְכִי תֵּימָא: דִּצְוַוח וְאַהֲנִי – כַּתְבֵיהּ קְרָא, דִּצְוַוח וְלָא אַהֲנִי – לָא כַּתְבֵיהּ קְרָא; הָא בְּנֵי יוֹסֵף – דְּצָוְוחִי וְלָא אַהֲנִי, וְכַתְבִינְהוּ קְרָא! הָתָם עֵצָה טוֹבָה קָא מַשְׁמַע לַן, דְּאִיבְּעִי לֵיהּ לְאִינִישׁ לְאִיזְדְּהוֹרֵי מֵעֵינָא בִּישָׁא. וְהַיְינוּ דְּקָאָמַר לְהוּ יְהוֹשֻׁעַ – דִּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יְהוֹשֻׁעַ, אִם עַם רַב אַתָּה, עֲלֵה לְךָ הַיַּעְרָה״. אֲמַר לְהוּ: לְכוּ וְהַחְבִּאוּ עַצְמְכֶם בִּיעָרִים, שֶׁלֹּא תִּשְׁלוֹט בָּכֶם עַיִן רַע.