התובעת שכרה דירה למשך כ-9 שנים מהנתבעים. במהלך התקופה פתחה משפחתון לילדים קטנים בדירה, וכן ביצעה שיפוצים בהיקף של כ-55,000 ₪ ללא קבלת הסכמה מהנתבעים. בשנה האחרונה התנהל משא ומתן על קנית הדירה, ולאחר מכן חתמו הנתבעים את התובעת על הסכם החוזה את ההתחייבות שלה שלא לשנות את הדירה. התובעת תבעה לקבל פיצוי על השיפוצים בטענה שהם העלו את שוויי הדירה. הנתבעים טענו כי לפי חוזה השכירות המקורי אסור היה לבצע שינויים בדירה ולפתוח משפחתון, וכי כל שיפוץ עובר לרשות המשכיר ללא תמורה. בית הדין דחה את תביעת הנתבעים לפיצוי על המשפחתון, אך קבע כי בשל ספק לגבי האפליקציה של חוזה השכירות הראשוני ובשל העובדה שהנתבעים חתמו הסכם חדש לאחר השיפוץ - המעיד על הסכמתם - הוגן לתת לתובעת 20% מהשקעתה, בסכום של 10,800 ₪.
סכומים כספיים
compensation
one_time
10,800 ₪
עובדות
התובעת שכרה דירה מהנתבעים למשך כ-9 שנים. במהלך התקופה:
1. פתחה משפחתון לילדים קטנים בדירה בניגוד לחוזה השכירות המקורי שקבע שהדירה למגורים בלבד.
2. ביצעה שיפוצים בהיקף של כ-55,000 ₪ ללא קבלת הסכמה מהנתבעים.
3. הגישה חשבונות על ההוצאות, חלקן בביצוע של אחי הנתבעת.
4. בשנה האחרונה התנהל משא ומתן על קנית הדירה.
5. לאחר השיפוצים, חתמו הנתבעים את התובעת על הסכם חדש שמחייב אותה שלא לשנות מאומה בדירה.
6. בהסכם החדש, חתמו על התובעת גם כלפי הקונה שלא תשנה מהשיפוץ.
7. לאחר מכן מכרו הנתבעים את הדירה, והקונים שינו חלק מהשיפוצים.
החלטה
1. בית הדין דוחה את טענת הנתבעים לפיצוי עבור פתיחת המשפחתון, היות ומשפחתון בגיל של ילדים קטנים (עד שנה וחצי) אינו גורם לבלאי משמעותי של הדירה. עם זאת, הנתבעים היו יכולים להטיל על התובעת לא לפתוח משפחתון כזה.
2. בית הדין מקבל את עיקרון החוזה לפיו כל שינוי בדירה המושכרת עובר למשכיר, אך מוצא ספק האם להחיל את חוזה השכירות הראשוני או את ההסכם החדש שחתמו הנתבעים לאחר השיפוצים.
3. בית הדין מוצא כי ההחתמה של הנתבעים על הסכם חדש לאחר השיפוצים מעידה על הסכמתם להשאר השיפוץ בדירה.
4. בית הדין קובע שלתובעת היה זכות לקחת עמה חלק מהדברים ששיפצה לפי חוזה השכירות הראשוני.
5. בית הדין פוסק שהנתבעים יצטרכו לשלם לתובעת 10,800 ₪ (20% מ-55,000 ₪), על ידי 5 תשלומים.
נימוקים
בית הדין נימק את פסקיו כדלקמן:
1. על המשפחתון: משפחתון בגיל של ילדים קטנים (עד שנה וחצי) אינו גורם לבלאי משמעותי של הדירה, ולכן אין למשלם פיצוי עבור פתיחתו.
2. על השיפוצים: לפי חוזה השכירות, כל שינוי בדירה עובר למשכיר ללא תמורה. עם זאת, בית הדין מציין שהיה מקום להאריך בשאלה האם יש לעמוד בסעיף זה על פי ההלכה, בשל בעיות של קנין בדבר שלא בא לעולם ו"אסמכתא". עם זאת, ערוך השולחן (חו"מ סי' ר"א) וגדולי האחרונים כמו הרב דוב ליאור הכריעו ששיטומתא קונה גם בדלשבל וגם באסמכתא.
3. על השאלה של שני ההסכמים: הנתבעים החתימו את התובעת על הסכם חדש לאחר השיפוצים שמחייב אותה שלא לשנות מאומה בדירה. זה מעיד על כך שהיה נוח להם בשיפוץ. יתכן שהנתבעים החתימו הסכם זה כדי להצביע על הסכמתם להשאר השיפוץ בדירה.
4. על הספק בין שני ההסכמים: בשל הספק להחיל את חוזה השכירות הראשוני או את ההסכם החדש, ובשל העובדה שלתובעת היה זכות לקחת עמה חלק מהדברים ששיפצה לפי חוזה השכירות הראשוני, בית הדין פוסק שנראה לפשר שיש לתת לתובעת 20% מהשקעתה. זה משקף את הדברים שיכלה לקחת עמה ואת הרצון של הנתבעים בהשארת השיפוץ על כנו.
טקסט מלא של הפסק ←
מס. סידורי:93 שוכרת ששיפצה את הדירה ופתחה משפחתון תשע"א/3 התובעת: א', שוכרת ששיפצה דירה. הנתבעים: משפחת ב', בעלי הדירה. תיאור המקרה: התובעת שכרה דירה למשך כ9 שנים מהנתבעים. במשך הזמן פתחה במקום משפחתון לילדים קטנים. כמו כן בשנה האחרונה ניהלה מו"מ עם הנתבעים על קנית הדירה. בשנה האחרונה שיפצה התובעת את הדירה, ללא קבלת רשות מהנתבעים בסכום הקרוב ל 55000 ₪ ועליו נסוב הדיון. טענות הצדדים: התובעת: היות והיה בדעתי לשכור את הדירה והדירה הייתה זקוקה לשיפוץ, שיפצתי את הדירה ללא קבלת רשות מהנתבעים. אבל כשרצו למכור את הדירה ודאי שערך הדירה עלה מחמת השיפוץ, ולא היו מוכרים אותה במחיר גבוה כמו שקבלו אילו לא שיפצתי. כמו כן החתימו אותי הנתבעים כלפי הקונה שאני לא אשנה מהשיפוץ (הגישה את ההסכם לביה"ד וכן חשבונות על ההוצאות). הנתבעים: לפי החוזה היא לא היתה רשאית לפתוח משפחתון בדירה, היות וכתוב בחוזה שהדירה למגורים בלבד. ויתכן שמחמת כך נגרם נזק או בלאי גדול לדירה. כמו כן לפי החוזה -אסור היה לנתבעת לשנות משהו מהדירה, ואם שינתה ללא הסכמה השינוי עובר לרשות הבעלים ללא כל תמורה. כמו כן הנתבעת הגישה חשבונות של עבודות של אחיה של הנתבעת ויש ספק גדול האם הם נכונים. עד כאן עקרי הטענות כמו כן הצדדים הגישו סיכומים וכתב תביעה והגנה, ותביעה נגדית, כמצוי בתיק. הצדדים חתמו על שטר בוררין כדין. (בדיון השתתפו ב' דיינים בהסכמת ב' הצדדים שכב' הרה"ג דוב ליאור יחתום גם כן על פסק הדין. ביה"ד קנה מהם על כך). ברור הדין א. ביה"ד דוחה את טענת הנתבעים לפיצוי כל שהוא עבור פתיחת המשפחתון, היות ומשפחתון בגיל של ילדים קטנים שגילם עד שנה וחצי לא גורם לבלאי של הדירה. מאידך נכון שיתכן שהנתבעים יכלו לעכב על התובעת לא לפתוח משפחתון כזה. ב. היות ולפי החוזה השכירות כל שינוי שנעשה בדירה המושכרת עובר למשכיר, (ואמנם היה מקום להאריך אם יש לקיים סע' כזה ע"פ ההלכה, היות ויש כאן הקניה לדבר שלא בא לעולם , וכן בעיה של אסמכתא . אבל ערוך השולחן חו"מ סי' ר"א ועוד גדולי האחרונים הכריעו שסיטומתא קונה גם באסמכתא וגם בדלשב"ל). מאידך הנתבעים החתימו את התובעת על הסכם שבו אסור לה לשנות דבר במושכר וזאת אחרי השיפוץ, דבר המראה שהיה נוח להם בשיפוץ. ומה שהקונים כעת שינו את הדירה אין זה עניינה של התובעת. והיות והדבר מסופק האם אזלינן בתר חוזה השכירות הראשוני או בתר מה שהחתימו אותה, וכן התובעת גם לפי חוזה השכירות הראשוני יכלה לקחת עמה כשיצאה חלק מהדברים ששיפצה. לכן נראה לפשר שיש לתת לתובעת 20% מהשקעתה. דבר המשקף את הדברים שיכלה לקחת עמה וכן את הרצון של הנתבעים בהשארת השיפוץ על כנו. לסיכום: על הנתבעים לשלם 10800 ₪ לתובעת. הם יכולים לפורסם ל5 תשלומים. בכבוד רב הרב דוב ליאור הרב אהרון אליהו הרב ישראל הירשנזון נושאים חוב (הלוואה) - חוזה (הסכם/התחייבות) > אסמכתא > דרכים למתן תוקף לאסמכתא > מנהג \ סיטומתא > סיטומתא חוב (הלוואה) - חוזה (הסכם/התחייבות) > חוב (הלוואה) > פרעון וגבייה של חוב > לשיעורין (תשלומים) > לשיעורין (תשלומים) מכר - קנין > קנין > בדבר שלא בא לעולם > בסיטומתא סוגי הקניינים > סיטומתא > תקפה > באסמכתא סוגי הקניינים > סיטומתא > תקפה > בדבר שלא בא לעולם דבר שלא בא לעולם > הקנאת דבר שלא בא לעולם סוגי הקניינים > סיטומתא > קנין סיטומתא שומרים - שכירות > שכירות > דברים הכלולים בשכירות > האם לשון "מגורים" בחוזה שכירות ממעטת פתיחת משפחתון שטרות > שני שטרות היוצאים בזה אחר זה על דבר אחד > שטר ראשון אסר שיפוץ על שוכר ובשטר שני גילה דעתו שנוח לו