תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף 20.

הִיא גּוּפַהּ תֵּיחוּץ, דְּהָא כְּלִי חֶרֶשׂ אֵינוֹ מִטַּמֵּא מִגַּבּוֹ! אֶלָּא דְּפוּמָּא לְגָאו. וְאִי בָּעֵית אֵימָא: לְעוֹלָם דְּפוּמָּא לְבַר, הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּחָבִית שֶׁל מַתֶּכֶת. מֵיתִיבִי: עֲשָׂבִין שֶׁתְּלָשָׁן וְהִנִּיחָן בַּחַלּוֹן, אוֹ שֶׁעָלוּ מֵאֲלֵיהֶן בַּחַלּוֹנוֹת; וּמַטְלוֹנִיּוֹת שֶׁאֵין בָּהֶן שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ; וְהָאֵבֶר וְהַבָּשָׂר הַמְדוּלְדָּלִין בִּבְהֵמָה וּבְחַיָּה; וְעוֹף שֶׁשָּׁכַן בַּחַלּוֹן, וְגוֹי שֶׁיָּשַׁב בַּחַלּוֹן, וּבֶן שְׁמֹנֶה הַמּוּנָּח בַּחַלּוֹן; וְהַמֶּלַח, וּכְלִי חֶרֶס, וְסֵפֶר תּוֹרָה – כּוּלָּם מְמַעֲטִין בַּחַלּוֹן. אֲבָל הַשֶּׁלֶג, וְהַבָּרָד, וְהַגְּלִיד, וְהַכְּפוֹר, וְהַמַּיִם – כּוּלָּן אֵין מְמַעֲטִין בַּחַלּוֹן. וְהָא עֲשָׂבִין חֲזוּ לִבְהֶמְתּוֹ! בְּאַפְרַזְתָּא. אוֹ שֶׁעָלוּ מֵאֲלֵיהֶן. כֵּיוָן דְּקָשׁוּ לְכוֹתֶל – שָׁקֵיל לְהוּ! אָמַר רַבָּה: בְּכוֹתֶל חוּרְבָּה. רַב פָּפָּא אָמַר: אֲפִילּוּ בְּכוֹתֶל יִישּׁוּב – בְּבָאִין חוּץ לִשְׁלֹשָׁה לַחַלּוֹן. מַטְלוֹנִיּוֹת – חֲזוּ לֵיהּ לִקְרִיעָה דִלְבוּשָׁא! בִּסְמִיכְתָּא. חֲזוּ לְאוּמָּנָא! בְּרִיסַּקָּא. אִי בְּרִיסַּקָּא, ״שֶׁאֵין בָּהֶן שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ״?! ״שֶׁאֵין בָּהֶן אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! כְּעֵין רִיסַּקָּא. וְהָאֵבֶר וְהַבָּשָׂר הַמְדוּלְדָּלִין בִּבְהֵמָה וּבְחַיָּה – עָרְקָא וְאָזְלָא! בִּקְשׁוּרָה. שָׁחֵיט לַהּ! בִּטְמֵאָה. מְזַבֵּין לַהּ לְגוֹי! בִּכְחוּשָׁה. פָּסֵיק, שָׁדֵי לַהּ לִכְלָבִים! כֵּיוָן דְּאִיכָּא צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים, לָא עָבֵיד. וְעוֹף שֶׁשָּׁכַן בַּחַלּוֹן. פָּרַח וְאָזֵיל! בְּקָשׁוּר. שָׁחֵיט לֵיהּ! בְּטָמֵא. מְזַבֵּין לֵיהּ לְגוֹי! בִּקְלָנִיתָא. יָהֵיב לֵיהּ לְיָנוֹקָא! בִּמְסָרֵט. קְלָנִיתָא לָא מְסָרְטָא! כְּעֵין קְלָנִיתָא. וְגוֹי שֶׁיָּשַׁב בַּחַלּוֹן. קָאֵי וְאָזֵיל! בְּכָפוּת. אָתֵי חַבְרֵיהּ, שָׁרֵי לֵיהּ! בִּמְצוֹרָע. אָתֵי מְצוֹרָע חַבְרֵיהּ, שָׁרֵי לֵיהּ! אֶלָּא בַּחֲבוּשֵׁי מַלְכוּת. וּבֶן שְׁמֹנֶה הַמּוּנָּח בַּחַלּוֹן. אָתְיָא אִמֵּיהּ, דָּרְיָא לֵיהּ! בְּשַׁבָּת; דְּתַנְיָא: בֶּן שְׁמֹנֶה הֲרֵי הוּא כְּאֶבֶן, וְאָסוּר לְטַלְטְלוֹ בְּשַׁבָּת. אֲבָל אִמּוֹ שׁוֹחָה עָלָיו וּמְנִיקָתוֹ, מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה. מֶלַח – חַזְיָא לֵיהּ! בִּמְרִירְתָּא. חַזְיָא לְעוֹרוֹת! דְּאִית בַּהּ קוֹצֵי. כֵּיוָן דְּקַשְׁיָא לְכוֹתֶל, שָׁקְלָא! דְּיָתְבָא אַחַסְפָּא. חַסְפָּא גּוּפָא תֵּיחוּץ!