אחריות שליח על הסכום שנכתב בצ'ק פתוח - ערעור
סיכום
הערעור עוסק באחריות שליח על סכום שנכתב בצ'ק פתוח. גברת א' תבעה את מר ב' על סכום של 15,000 ₪ שנשלף בצ'ק במקום 300 ₪ כמדומה לתשלום דמי גרירת רכב. בית הדין קבע שגם אם מר ב' מילא את הצ'ק בעצמו, או אם הוא מסרו לצ', אין בכך פשיעה כדין לפי הלכת הרמב"ם המחייבת כוונה להזיק. בית הדין ציין שהגברת א' נתנה צ'קים פתוחים, והחזקת שליח בהם אינה מהווה מרמה שיש לחייב עליה בבית דין רבני. בנוגע למר צ', בית הדין קבע שאין לו אמצעי אכיפה והעיר שניתן להגיש תביעה בערכאה אזרחית.
סכומים כספיים
עובדות
גברת א' נתנה לשליחים שני צ'קים פתוחים. צ'ק אחד בסכום של 300 ₪ לתשלום דמי גרירת רכב. צ'ק שני נכתב בסכום של 15,000 ₪. מר ב' טוען שהוא מילא רק צ'ק אחד, או לחלופין מסר את הצ'קים לצ'. מר צ' לא הופיע בבית הדין. חוות דעת גרפולוגית הצביעה על כך שאדם אחד כתב את שני הצ'קים. מר ב' מודה שצ'ק אחד הוא מילא, אך שלא מילא את השני.
החלטה
בית הדין פטר את מר ב' מאחריות על סכום של 15,000 ₪. הנימוק הוא שגם אם מר ב' מילא את הצ'ק בעצמו או מסרו לצ', אין בכך אחריות כדין מפני שחסרה כוונה להזיק לפי הלכת הרמב"ם. בנוגע למר צ', בית הדין קבע שאין לו אמצעי אכיפה כנגד אדם שמסרב להתיצב בפני בית הדין. בית הדין הצביע על זכותה של גברת א' לתבוע בערכאה אזרחית.
נימוקים
בית הדין סבור שנתינת צ'קים פתוחים על ידי הגברת א' היא סכנה שהיא לקחה על עצמה. אפילו אם מר ב' מילא את הצ'ק בסכום גבוה יותר, הדבר לא מהווה פשיעה משפטית מפני שהוא טוען שעשה זאת על דעתה של הגברת א'. בית הדין הדגיש שלפי הלכת הרמב"ם, חיוב במדינא דגרמי (אחריות על נזק שגרם בגרימה) דורש כוונה להזיק. בהעדר כוונה כזו, אין ביסוד לחיוב. בנוגע למסירת הצ'קים לצ', בית הדין ראה בה עובדה שאינה מהווה פשיעה בעצמה, במיוחד בהתחשב בטענה שהצדדים עבדו ביישוב באמונה.