ש"ך על חושן משפט 226
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
שהיה לשמעון כו' ע' בסמ"ע ס"ק ב' עד הי' גובה ממנו גם השבח כו' וכבר כתבתי בסי' קט"ו ס"ק כ"ו די"ח וס"ל דלעולם אינו נוטל יותר מחובו:
המוכר שדה כו' עיין בנ"י פ"ק דמציעא דג' מיני אחריות הן:
(אפוטרופסים שמכרו כו') [המוכר קרקע לחבירו כו'] כן הוא ל' הרמב"ם פי"ט דמכיר' אבל הרא"ש והטור לא ס"ל הכי אלא פירשו לדין זה האמור בש"ס דאיירי דעדיין לא נתן להמוכר דמי השדה אלא שקנאו בא' מדרכי הקנאה ומביאם ג"כ בסמ"ע ס"ק ט' וז"ל [ול'] אחוי טרפך ואשלם לך משמע כהרמב"ם ועיין מ"ש בסמ"ע בשם הרא"ש והטור דס"ל פירו' דש אמיצר הנאמר בש"ס כעין זה שהולך אמיצר השדה לראות אם היא כאשר א"ל המוכר וגם לראות מה היא צריכה וכ"פ מהרש"ל פ"ק דב"ק סי' י"ט ע"ש והוכיח כן מהש"ס:
המוכר קרקע לחבירו כו' עיין ביש"ש סי' הנ"ל: