ש"ך על חושן משפט 225

אפי' מכר הקרקע בשטר כו' משמע מדברי הרמב"ם והמחבר דבמוכר שדהו בעדים בלא שטר מכ"ש דאחריות עליו אע"פ שלא פי' וכן משמע יותר בסמ"ג לאוין ק"ע דף ס"א ריש ע"ב וב"כ הרשב"א והר"ן והנ"י פ"ק דמציעא וכ"פ הב"ח וכ' שכן משמע מהטור כאן ובאמת לא משמע מהטור כאן כל כך ע"ש ויותר היה לו להביא דברי הטור דלעיל סי' קי"ו שכ' כן להדיא וכ"כ המחבר שם וכ"כ הרא"ש פ' חז"ה בשם הר"ר יונה דאפי' מאן דאמר אחריות לאו ט"ס הוא ה"מ כשנזקק לשטר ולא פירש בו אחריות אימר כך היה התנאי בעדים אבל במוכר בעדים בלא שטר אפי' לא פי' לו האחריות חייב באחריותו עכ"ל ובס' גדולי תרומה שער מ"ז כ' דמדכ' הרמב"ם פ"א מה' מלוה סתם דהמוכר שדהו בעדים גובה מנכסי' משועבדי' משמע דס"ל נמי הכי ואין זה הכרע כ"כ דלשון רמב"ם כלשון הש"ס וטפי ה"ל להוכיח מהרמב"ם פי"ט מה' מכירה שהעתיק המחבר כאן. עוד כת' הג"ת שם שגם מדברי הרמב"ן שהביא הבעה"ת מדכתב דכותבין שטר למוכר בלא לוקח דאי משום אחריות הא המוכר שדהו בעדי' גוב' ממשועבדים (וכ"כ הרמב"ן בקצרה בחדושיו פ' ג"פ ומביאו הטור סי' רל"ח) עכ"ד ויפה כוון בזה דאל"כ הא יש לחוש שמא לא התנה באחריות מיהו מ"ש הגדולי תרומה שם שיגע ולא מצא חבר לבעל התרומות שיאמר המוחזק קים לי כותייהו כבר כתבתי לעיל סי' קי"ו שלפע"ד גם דעת רשב"ם כהבעל התרומות דבמוכר בעדים בלא שטר אינו חייב באחריות עד שיתנה ע"ש עיין בתשובת רשד"ם סי' רע"ד וסי' תי"ג: שאלו וכיוצא בהן כו' עיין בתשובת ר"מ אלשיך סי' ס' ועיין ברמב"ם פי"א מה' מכירה ולעיל סימן נ"ה ודו"ק: אם התנה המוכר כו' עיין בנ"י פ"ק דמציעא בשם רב האי גאון דג' מיני אחריות הן: