תלמוד בבלי מסכת יבמות דף 51:
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
רַבָּנַן סָבְרִי יֵשׁ זִיקָּה, וְקָתָנֵי סֵיפָא: וְכֵן אַתָּה אוֹמֵר בִּשְׁנֵי יְבָמִין וִיבָמָה אַחַת. לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתָּא דְּרַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמַר רַב. דְּאָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמַר רַב: חֲלִיצָה פְּסוּלָה — צְרִיכָה לַחֲזוֹר עַל כׇּל הָאַחִין.
אָמַר לָךְ רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: בֵּין לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל בֵּין לְרַבָּנַן סָבְרִי אֵין זִיקָּה, וְהָכָא בְּגֵט אַחַר גֵּט וּמַאֲמָר אַחַר מַאֲמָר קָמִיפַּלְגִי.
אָמַר מָר: עָשָׂה מַאֲמָר בָּזוֹ וּמַאֲמָר בָּזוֹ, רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: נוֹתֵן גֵּט לָרִאשׁוֹנָה וְחוֹלֵץ לָהּ, וְאָסוּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ, וּמוּתָּר בִּקְרוֹבוֹת שְׁנִיָּה. מִכְּדֵי קָסָבַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל אֵין מַאֲמָר אַחַר מַאֲמָר, רִאשׁוֹנָה נָמֵי תִּתְיַיבֵּם? גְּזֵירָה דִּלְמָא אָתֵי לְיַיבּוֹמֵי לִשְׁנִיָּה.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: רַבָּן גַּמְלִיאֵל וּבֵית שַׁמַּאי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן וּבֶן עַזַּאי וְרַבִּי נְחֶמְיָה — כּוּלְּהוּ סְבִירָא לְהוּ מַאֲמָר קוֹנֶה קִנְיָן גָּמוּר. רַבָּן גַּמְלִיאֵל — הָא דַּאֲמַרַן.
בֵּית שַׁמַּאי — דִּתְנַן: שְׁלֹשָׁה אַחִין, שְׁנַיִם מֵהֶם נְשׂוּאִין לִשְׁתֵּי אֲחָיוֹת, וְאֶחָד מוּפְנֶה, מֵת אֶחָד מִבַּעֲלֵי אֲחָיוֹת, וְעָשָׂה בָּהּ מוּפְנֶה מַאֲמָר, וְאַחַר כָּךְ מֵת אָחִיו הַשֵּׁנִי, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ, וְהַלֵּזוּ — תֵּצֵא מִשּׁוּם אֲחוֹת אִשָּׁה.
רַבִּי שִׁמְעוֹן — דְּתַנְיָא: אֲמַר לְהוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן לַחֲכָמִים: אִם בִּיאַת רִאשׁוֹן בִּיאָה — בִּיאַת שֵׁנִי אֵינָהּ בִּיאָה. אִם בִּיאַת רִאשׁוֹן אֵינָהּ בִּיאָה — בִּיאַת שֵׁנִי נָמֵי אֵינָהּ בִּיאָה. וְהָא בִּיאַת בֶּן תֵּשַׁע, דִּכְמַאֲמָר שַׁוְּיוּהָ רַבָּנַן, וְקָאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אֵינָהּ בִּיאָה.
בֶּן עַזַּאי — דְּתַנְיָא, בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: יֵשׁ מַאֲמָר אַחַר מַאֲמָר בִּשְׁנֵי יְבָמִין וִיבָמָה אַחַת, וְאֵין מַאֲמָר אַחַר מַאֲמָר בִּשְׁתֵּי יְבָמוֹת וְיָבָם אֶחָד. רַבִּי נְחֶמְיָה — דִּתְנַן, רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: אַחַת בְּעִילָה, וְאַחַת חֲלִיצָה, בֵּין בַּתְּחִלָּה בֵּין בָּאֶמְצַע בֵּין בַּסּוֹף — אֵין אַחֲרֶיהָ כְּלוּם. וְהָא בִּיאָה פְּסוּלָה, דִּכְמַאֲמָר שַׁוְּיוּהָ רַבָּנַן, וְקָתָנֵי: אֵין אַחֲרֶיהָ כְּלוּם.
כֵּיצַד? עָשָׂה מַאֲמָר כּוּ׳.