תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף 163:

הָנִיחָא לְרַב כָּהֲנָא – דְּמַתְנֵי לַהּ מִשְּׁמֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל, שַׁפִּיר; אֶלָּא לְרַב טָבְיוֹמֵי – דְּמַתְנֵי לַהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? קָסָבַר: כׇּל כִּי הַאי גַוְונָא, אֵין מְקַיְּימִין אוֹתוֹ מִן הָאַשַּׁרְתָּא שֶׁבּוֹ, אֶלָּא מִן הָעֵדִים שֶׁבּוֹ. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בֵּין הָעֵדִים לַכְּתָב, אֲבָל בֵּין עֵדִים לָאַשַּׁרְתָּא – אֲפִילּוּ שִׁיטָה אַחַת פָּסוּל. מַאי שְׁנָא בֵּין עֵדִים לָאַשַּׁרְתָּא – דִּלְמָא גָּיֵיז לְעִילַּאי, וְכָתֵב הוּא וְעֵדָיו בְּשִׁיטָה אַחַת, וְקָסָבַר: שְׁטָר הַבָּא הוּא וְעֵדָיו בְּשִׁיטָה אַחַת – כָּשֵׁר; אִי הָכִי, בֵּין עֵדִים לַכְּתָב נָמֵי – דִּלְמָא גָּיֵיז לֵיהּ לְעִילַּאי, וְכָתֵב מַאי דְּבָעֵי, וַחֲתִימִי סָהֲדֵי! קָא סָבַר: שְׁטָר הַבָּא הוּא בְּשִׁיטָה אַחַת, וְעֵדָיו בְּשִׁיטָה אַחֶרֶת – פָּסוּל. וְלֵיחוּשׁ דִּלְמָא כָּתֵב הוּא וְעֵדָיו בְּשִׁיטָה אַחַת, וְאָמַר: אֲנָא לְרַבּוֹת בְּעֵדִים הוּא דַּעֲבַדִי! קָסָבַר: כֹּל כִּי הַאי גַוְונָא – אֵין מְקַיְּימִין אוֹתוֹ מִן הָעֵדִים שֶׁלְּמַטָּה, אֶלָּא מִן הָעֵדִים שֶׁלְּמַעְלָה. גּוּפָא – אָמַר רַב: שְׁטָר הַבָּא הוּא וְעֵדָיו עַל הַמְּחָק – כָּשֵׁר.