פתחי תשובה על חושן משפט 142
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
אם שכרו ממנו. עבה"ט וע' בתשו' חתם ספר חח"מ ס"ס נ"ג שכ' שדברי הט"ז תמוה מה בכך דשכירות לעולם ממכר הוא מ"מ ל"ש לומר בהא עביד אינש דזבין דינא דלא אמרינן כן רק בדבר מועט כמ"ש רשב"ם ב"ב ל' ע"ב ד"ה אמינא למיזבן דינא [ע"ל סי' קמ"ו סי"ו] ואולי אפי' בדמי שוויה נמי אבל לשלם לעולם בכל שנה ושנה ויעלה דמי הקרקע עד אין חקר זה לא עביד אינש והוא פשוט ע"ש:
הסיוע בטעות. עיין בתשובת רשמי שאלה סי' נ"ו בעובדא בראובן ושמעון שותפים בחצר והיה לשמעון זכות שיבנה לו בנין ד' אמות ברוחב החצר לא יותר ובנה שמעון בערך חצי אמה יותר ושאלוהו הב"ד איך בנית יותר מהראוי לך ולהסיג גבול בחצר השותפים השיב שמעון אני לא הייתי בביתי בעת הבנין רק אשתי הגידה לי שבהתחלת הבנין היה ראובן בעצמו בשעת מדידת הד' אמות והוא ציין המקום שיהיה שם סוף הבנין כמו שהוא עתה ואני לא ידעתי מזה שום דבר וראובן אומר בזה להד"מ ושאלו הב"ד לראובן למה שתקת עד היום שהוא יותר מג' שנים והשיב ראובן לא שמתי אל לבי עד כעת ששמעתי קורא מפי ב"ד את השטר שותפות שכתוב בו שאין לשמעון זכות יותר רק ד' אמות שמתי אל לבי לעת עתה. והשיב לכאורה אין בטענת ראובן כלום דאף דמבואר בסי' קמ"ב דאפילו סייעו בבנין הוי חזקה בטעות ובס' תפארת שמואל מבואר דה"ה חזקה דג' שנים לא מהני בכה"ג מ"מ הכא לפ"ד האשה שראובן בעצמו ציין המקום ואפשר שהיה ע"י מדידה לא דיינינן ליה בחזקה בטעות רק דודאי מחל המותר. אך יש לעיין בנ"ד כיון דשמעין בעצמו אינו טוען טענת ברי בזה רק ע"פ אשתו ואף דמבואר בס"ס ע"ה דטענה ע"י קרוב הוי טענת ברי זהו לענין לחייב לחבירו היסת אבל להוציא לממון ודאי דלא וא"כ הוה כאיני יודע אם מחלת לי ומבואר בתומים סי' ע"ה ס"ק כ"ב דמחלת לי א"נ אלא במגו דפרעתי או להד"מ וא"כ בנ"ד דומה לא"י אם החזרתי לך דחייב לשלם רק יחרים סתם דכאן נמי החיוב הוא ודאי והמחילה ספק והגם דבתומים שם מבואר דבלא ה"ל למידע אם פרע תליא בב' דיעות והמוחזק יכול לומר קים לי אך בנ"ד ?מהכ"ם נתלי לומר שמחל ע' בסימן קמ"ב שם דצריך הוכחה דוקא דמחל כו' ע"ש שהניח בצ"ע. מ"ש שם בענין אם צריך לסתור כל הבנין עמ"ש בזה לקמן סי' שע"ז.