האם ערעור על חיוב גט או עיכוב ביצוע הם עילה לביטול או עיכוב ביצוע צו הגבלה

פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
אפשר להטיל צו הגבלה מכוח פסק דין "שעל הצדדים להתגרש" שניתן במסגרת אישור הסכם ומעתה, מכיוון שנגד האישה עומדים בפועל שני פסקי דין לגירושין, פסק דין משנת 2014 ופסק הדין החדש משנת 2016, לפיכך על פי האמור לעיל, סמכותו של בית הדין לתת צווי הגבלה היא גם בהמשך לפסק הדין שלא נקבע בו חיוב, שהרי גם אם נקבע מצווה או שעל הצדדים להתגרש, יש אפשרות להוציא צווי הגבלה . ולפיכך: במקרה שלנו חובת האישה לקבל גטה היא על פי שני פסקי הדין המשלימים. בין על פי פסק הדין המאשר את הסכם הגירושין ובין על פי פסק הדין החדש המחייבה לעשות כן. במקרה שלפנינו, ניתן צו עיכוב ביצוע על ההחלטה משנת 2016 המחייבת את האישה בגירושין. לעומת זאת, לגבי פסק הדין הראשון שניתן לפני כשנתיים שבו נקבע שעל הצדדים להתגרש זה מזו, ובו נקבעו תנאי הסכם הגירושין, לא ניתן עיכוב ביצוע. משלא ניתן עיכוב ביצוע על פסק הדין הנ"ל, סמכותו של בית הדין להטיל צווי הגבלה על האישה גם בגין אי מימוש פסק דין זה. מאחר שבית הדין הגדול בהחלטתו קבע שלא יינתן עיכוב ביצוע בעניינים הרכושיים, ומשכך לא ניתן עיכוב ביצוע בכל העניינים שנקבעו בהסכם הגירושין, ולפיכך פסק דין זה תקף, ולכאורה אין מניעה גם ללא האמור לעיל להטיל על האישה צווי הגבלה בהתאם לפסק דין זה. עם זאת עדיין יש לעיין בנושא זה ואין אנו אומרים הדברים באופן חלוט, שיש לומר שערעור האישה הוא בעקיפין גם ערעור על פסק הדין לגירושין שניתן על ידי הרכב א' לפני שנתיים – פסק דין המאשר את הסכם הגירושין, ומעתה: מכיוון שהאישה הגישה בקשה לביטול ההסכם – לא היה מוטל עליה להגיש באותו שלב ערעור לבית הדין הגדול, שהרי אם תביעתה הייתה מתקבלת הערעור היה מתייתר ממילא. לפיכך יימנע בית הדין על כל פנים לעת עתה, לפעול בעניין הוצאת צווי הגבלה כדי לאכוף את פסק הדין שניתן בשנת 2014. העברת הצו לאישור נשיא בית דין הגדול – למרות הערעור ו. בית הדין הורה להעביר החלטתו לאישור נשיא בית הדין הגדול, מפני שלדעתנו גם במצב זה יש להמשיך בהליך אישור ההחלטה להטלת צו הגבלה, שאינו קשור בהכרח להליך הערעור על חיובה של האישה בגט. זאת מכיוון שלכאורה אישורו של נשיא בית הדין הגדול להחלטת בית הדין הוא אישור עקרוני, בוודאי כל עוד לא ניתן עיכוב ביצוע על צווי ההגבלה. ואף אם תוגש בקשה לעיכוב ביצוע על צווי ההגבלה וגם אם תהיה היענות לבקשה – ביצוע צווי ההגבלה בפועל יכול להמתין להחלטתו הסופית של בית הדין הגדול. בשולי הדברים, בית הדין לא יכול להימנע מלהביע דעתו על סרבול ההליכים בהטלת צווי הגבלה נגד האישה – החלטה על צו זה נתונה לכאורה לשתי ערכאות ערעור: ערכאה אחת היא בית הדין הגדול. לגביה – לצורך הגשת ערעור – על האישה לעשות מעשה אקטיבי וכפי שעשתה במקרה שלפנינו לגבי פסק דינו של בית דיננו, הכולל חיובה בגט. ללא הגשת ערעור על ידי מבקש, העניין לא יובא לפתחו של בית הדין הגדול. הערכאה הנוספת היא אישורו של נשיא בית הדין הגדול להחלטה למתן צו הגבלה. אישורו של נשיא בית הדין הגדול הוא תנאי יסודי ומובנה בחוק זה, מפני שללא אישורו לא יחולו צווי ההגבלה בפועל. לפיכך במקרים שבהם מוגש ערעור לבית הדין הגדול, מתעכב ומתאחר ההליך שבו מובאים צווי ההגבלה לאישורו של נשיא בית הדין הגדול – דבר הגורם לאיבוד האפקטיביות של צווים אלו. עיכוב העברת הצו לאישור נשיא בית הדין הגדול – נוכח עיכוב ביצוע פסק הדין כפי שכתבנו לעיל כל עוד לא ניתנה ההחלטה לעיכוב ביצוע פסק הדין חובה היה עלינו להטיל צווי הגבלה ולפי הפרוצדורה הורינו להעביר את ההחלטה לאישורו של הנשיא. שקלנו בדעתנו אם אף עתה משניתן עיכוב ביצוע על חיובה של האישה בגט, עדיין יש מקום להורות להעביר החלטתנו כבר עתה לאישורו של נשיא בית הדין הגדול, כדי שיבחון החלטתנו ויאשרה עוד לפני שהוגש ערעור על עצם מתן צו ההגבלה. עם זאת ידוע לנו שהנוהל הוא שבמקרים בהם מוגש ערעור, התיק לא מועבר לעיונו ולטיפולו של נשיא בית הדין הגדול, אלא רק אחרי החלטה סופית בערעור. החלטה המאשרת את החלטת בית הדין להטיל צווי הגבלה. ואכן אחרי שיקול דעת נוסף, אין זה ראוי שהנשיא ייתן החלטתו בשלב זה, וכמו שכתבו התוספות (בבא בתרא דף קיד ע"א דיבור המתחיל "ניחוש"), ששלושה שנכנסו לבקר את החולה [ונתן בפניהם 'מתנת שכיב מרע'] לא יעשו דין כל עוד הוא יכול לחזור בו ממתנתו, משום שדבר זה הווי 'אטרוחי בי דינא בכדי'. ולפיכך יש לקבל את הנוהל הנהוג ולא להביא את ההחלטה על מתן צווי הגבלה לעיונו של נשיא בית הדין הגדול בשלב מוקדם, כל עוד יש אפשרות להגיש ערעור על ההחלטה להטיל צווי הגבלה. וכן אם הוגש ערעור על צווי ההגבלה, עד שתינתן החלטת בית הדין הגדול. מכיוון שלא ראוי שנשיא בית הדין הגדול העומד בראש בית הדין הגדול ייתן החלטה שיכולה להיסתר, וכמו שכתבו התוספות (שם). החלטה לאור כל האמור לעיל: א. אנו דוחים את בקשת האישה לביטול צווי ההגבלה. ב . צו ההגבלה עומד בתוקפו כל עוד לא ניתן עיכוב ביצוע מפורש לגביו. ניתן לפרסם בהשמטת שמות הצדדים. ניתן ביום י"ז בתשרי התשע"ז (19.10.2016). הרב שלמה שפירא — אב"ד הרב אברהם מייזלס הרב אריה אוריאל

פסקים קשורים