ביטול חוזה שכירות דירה

הרב אריאל ברהתקבל חלקית
סכסוך חוזיחלוקת רכוש
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria

סיכום

תובע חתם על חוזה שכירות דירה בתאריך 25.2.14, החל מ-1.3.14 לתקופה של שנה בתמורה ל-1,850 ₪ לחודש. התובע שילם עשרה צ'קים ו-2,500 ₪ במזומן בעת החתימה. כשנכנס לדירה, התגלה בה פגם מהותי: צינור הניקוז מהמטבח היה חשוף וזורם לחדר הרחצה בצורה גלויה, מה שמונע מגורים נורמאליים. התובע השתמש בדירה סך הכול עשרה ימים ובא להסכמה עם הנתבע על ביטול החוזה. הנתבע החזיר את הצ'קים אך לא את המזומן. בתביעה, המשכיר טען שלא היתה הסכמה מחייבת לביטול החוזה והדירה ראויה למגורים. בית הדין קבע שהפגם המהותי בדירה מהווה עילה לביטול החוזה גם כאשר ניתן לתקנו, במיוחד כאשר התיקון מצריך בנייה חדשה. בית הדין גם דחה את טענת משכיר בנושא הפסד הכנסה וקבע שהשוכר חייב לשלם רק על הנאתו מהשימוש בדירה.

סכומים כספיים

property
one_time
2,500
fees
one_time
411
debt
one_time
2,089

עובדות

תובע חתם על חוזה שכירות דירה ב-25.2.14 למשך שנה החל מ-1.3.14 בתמורה ל-1,850 ₪ לחודש. בעת החתימה שילם עשרה צ'קים ו-2,500 ₪ במזומן. נכנס לדירה ב-5.4.14 (באיחור של 5 ימים). השתמש בדירה רק 10 ימים לאיחסון חפציו וללינה. בעת השימוש התגלה פגם מהותי: צינור הניקוז מהמטבח חשוף וזורם לחדר הרחצה בצורה גלויה, עם запاח וזיהום. הצדדים הגיעו להסכמה על ביטול החוזה. הנתבע החזיר את הצ'קים אך לא את המזומן. עד של משכיר (תיווך דירות) העיד שלא ראה דירה בהיקף כזה של נזק וכי זהו פגם מהותי שאינו עומד בשום תקן.

החלטה

בית הדין קבע שהחוזה בוטל בתוקף הן בשל החזרת הצ'קים (הוכחה ברורה לביטול) והן בשל מקח טעות. פגם מהותי בדירה מהווה עילה לביטול חוזה שכירות גם אם ניתן לתקנו, במיוחד כאשר התיקון מצריך בנייה חדשה (צינור ניקוז חדש החודר קיר). על הנתבע לשלם 2,500 ₪ לתובע (החזרת הכסף שקיבל). על התובע לשלם 411 ₪ (דמי שימוש על 10 ימים) בשיעור של שני שלישים מהדמים היומיים. לחלופה, צדדים יכולים לקזז והנתבע ישלם 2,089 ₪ בלבד.

נימוקים

בית הדין נתמך בהלכה הרמ"א (חושן משפט סימן רל"ב סעיף ה) הקובעת שפגם מהותי בבית המכר מהווה עילה לביטול גם אם ניתן לתקנו, ובמיוחד כאשר התיקון מצריך בנייה חדשה (פנים חדשות). נתיבות המשפט ביארה שתיקון צינור הניקוז המטבח מצריך חציבה מחודשת וצינור חדש, לכן שייך הדין של הרמ"א. התובע חתם בתום לב על החוזה בציפייה שהדירה ראויה למגורים, ולכן טענת משכיר בנושא הפסד הכנסה נדחית (אין חיוב גרמי כאשר הנזק נגרם במחמת שוגג של החוזה). בנוגע לדמי שימוש, בית הדין הסתמך על הרשב"ש וההלכה של הנהנה - השוכר חייב לשלם על הנאתו, אך בשיעור מופחת (שני שלישים) כפי שנקבע בשו"ע.

ציטוטים ומקורות (8)

שו"ת הרשב"ש, סימן תעו
השו"ע משמע שיש להפחית שליש מהמחיר
שו"ת הרשב"ש סימן תעו
שו"ת הרשב"ש סימן תעו
שולחן ערוך חושן משפט סימן ש"ס
שולחן ערוך חושן משפט סימן שס"ג
שו"ת הרשב"ש סימן תעו
שולחן ערוך חושן משפט סימן שס"ג ס"ק ח
טקסט מלא של הפסק ←
מס. סידורי:278 ביטול חוזה שכירות דירה להערות על פסק זה לחץ כאן תיק מס' 75009 א. העובדות המוסכמות התובע חתם על חוזה שכירות דירה ב-25/2/14. החוזה מחייב החל מהתאריך 1/3/14 למשך שנה תמורת 1850 ₪ לחודש. ביום חתימת החוזה התובע שילם עשרה צ'קים ועוד 2500 ₪ במזומן. התובע נכנס בתאריך 5/4/14 באיחור של חמישה ימים עקב בקשת הנתבע. התובע השתמש בדירה סך הכול עשרה ימים ואז עזב אותה. באותם ימים הניח בדירה את חפציו ואף ישן במקום. התובע הגיע להסכמה על ביטול החוזה משום שלהבנתו הבית אינו ראוי למגורים. התגלה שהניקוז מהמטבח מגיע לחדר רחצה וזורם שם בצורה גלויה. הנתבע החזיר את הצ'קים אולם את הכסף המזומן לא החזיר. התביעה היא להחזרת סך 2500 ₪ ששולמו במעמד חתימת החוזה. ב. טענות התובע בתחילה כאשר ראיתי את הדירה היו בה חפצים של בעל הבית והובטח לי שהם יפונו עד התאריך המיועד לכניסה שלי. הפינוי התעכב ולבסוף כאשר מכונת הכביסה נלקחה מחדר הרחצה התגלה לי שהניקוז מהמטבח מגיע לחדר זה. מבחינתי מצב זה לא מאפשר מגורים נורמאליים. הריח והלכלוך מהמטבח מגיעים לחדר האמבט. אני דורש את כל כספי חזרה עקב הפגם שהתגלה. ג. טענות הנתבע אני מייצג את בעל הדירה אשר שוהה בחו"ל. תיקנתי את כל הליקויים שהיו והתובע העיר עליהם. הנתבע ביקש לבטל את החוזה והסכמתי לכך מתוך רצון ללכת לקראתו. אני לא רואה בבעיה שתוארה על ידי התובע דבר שפוסל את הדירה למגורים. מדובר על מקום קטן שבו הצינור מהמטבח חשוף וניתן לתקן זאת. בעל הדירה גער בי על כך שמיהרתי להחזיר את הצ'קים כי הדירה ראויה למגורים וניתן לתקן את הבעיה שהועלתה. התובע אשם בכך שהדירה עומדת ריקה למעלה משלושה חודשים, הייתה הצעה אחרת על הפרק שנדחתה בגלל התובע. לכן יש לראות את הכסף המזומן שניתן כפיצוי על אובדן ההכנסה. ד. עדות על מצבה של הדירה בפני בית הדין הופיע עד שעוסק בתיווך דירות וליווה את העסקה מטעם התובע. הוא העיד שמעודו לא ראה דירה במצב כזה. הניקוז של המטבח היה חשוף וזה הוא דבר שאינו עומד בשום תקן. זה הוא פגם מהותי שהתגלה וממילא דינה של העסקה להתבטל. ה. נושאי הדיון תקפות החוזה- מקח טעות אובדן הכנסה תשלום על הנאה ו. תקפות החוזה - מקח טעות הנתבע החזיר את הצ'קים לתובע לאור הפגם שהתגלה , האם יש לראות בכך הסכמה לביטול החוזה? לדברי הנתבע אין בכך הסכמה לביטול החוזה אלא מחווה של רצון טוב לעזור לזוג צעיר. מבחינתו החוזה תקף, ומשום כך לתובע יש אחריות לפצות על הנזק שגרם כשהפר את החוזה והביא לכך שהדירה עומדת ריקה. בית הדין אינו מקבל את הטענה שהחוזה בתוקף הן משום שהחזרת הצ'קים מהווה ראיה ברורה לכך שהעסקה בטלה [1] והן מהטעם של מקח טעות. בית הדין קובע שמאחר והתברר שיש פגם מהותי בדירה התובע זכאי לבטל את החוזה אף אם ניתן לתקן את הפגם. הדברים מתבארים בדברי הרמ"א (חושן משפט סימן רל"ב סעיף ה) שכאשר ישנו פגם מהותי הוא מהווה עילה לביטול העסקה גם אם ניתן לתקנו: "ראובן שמכר לשמעון בתים שיש לו בעיר אחרת, וקודם גמר המקח נכנסו עובדי כוכבים בבתים וקלקלו קצת מקומות ועשנו הכתלים ועקרו דלתות הבית והחלונות, ורוצה שמעון לחזור בו, וראובן טוען שכיון שהוא מום עובר ינכה לו מן הדמים כדי שיחזיר הבית לקדמותו ויקיים המקח, הדין עם ראובן. הגה: שהרי בית מכר לו ועדיין נקרא בית. וכן מום שאינו בגוף הבית, כגון שיש לאחר דרך עליו או אמת המים עוברת שם, מסלק המים והמקח קיים. אבל אם המום בגוף הבית, כגון שאמר לו שיש לו כותל שלם, ונמצא רעוע, אינו יכול לבנות לו כותל שלם" . בספר נתיבות המשפט (שם, ס"ק ז) ביאר שתיקון פגם באופן של בנייה חדשה מוגדר כפנים חדשות וממילא הסיכום הקודם אינו מחייב. התובע טען למקח טעות משום שהדירה אינה ראויה למגורים, לעומתו טוען הנתבע שניתן לתקן את הבעיה ולכן אין בכך סיבה לבטל את החוזה. בית הדין התרשם שתיקון של צינור הניקוז המטבח אינו דבר פשוט אלא מצריך חציבה מחודשת וצינור חדש ולכן שייך כאן דינו של הרמ"א כי פנים חדשות באו לכאן. לסיכום, לתובע הייתה את הזכות המלאה לבטל את החוזה ואין צורך במחווה מיוחדת מצד הנתבע. ז. אובדן הכנסה הנתבע טוען שזכותו לעכב את הכסף עקב כך שהדירה לא מושכרת כבר שלושה חודשים. לשאלת בית הדין מדוע הדירה עומדת ריקה כל כך הרבה זמן, ענה הנתבע שכעת אינו מעוניין להשכיר אותה אך בזמנו היתה לו נכונות ועל כך תביעתו. לטענתו היה שוכר על הפרק אלא שהוא פנה ביום חתימת החוזה לחתום עם התובע. הבסיס ההלכתי לטענה זו הוא חיוב מדין גרמי על כך שהתובע גרם נזק למשכיר. בית הדין דוחה טענה זו משום שהתובע חתם בתום לב על הסכם השכירות (וגרם לשוכר פוטנציאלי לוותר על השכירות) ומתוך ציפייה שהדירה ראויה למגורים [2] . ח. תשלום על הנאה היות והשוכר השתמש בדירה במשך עשרה ימים הן לאחסון חפציו והן ללינה הרי הוא חייב לשלם על כך מדין נהנה. כך כתב בשו"ת הרשב"ש, סימן תעו: "אם הבגד (שהתגלה בו פגם) כבר נעשה ממנו מלבוש ולבשו קודם שנגלה המום, והיה מום שלא היה יכול להכירו עד עתה וחוזר הבגד למוכר, וצריך ליתן לו שכר לבישתו כמו שכתב הרמב"ם ז"ל בפרק טו מהלכות מכירה גבי מוכר בית ומצא בו מום". והנה על פי הסכם השכירות היה צריך לשלם 616 ₪ לעשרה ימים [3] אולם היות והחוזה התבטל הרי שיש לקבוע תמחור חדש. יסוד החיוב מדין 'נהנה' ומחושב לפי מה שהיה משלם על הפחות שבדירות (נתיבות המשפט סימן שס"ג ס"ק ח). ובדברי השולחן ערוך משמע שיש להפחית שליש מהמחיר וזה לשונו: "חשבו שהיא של אביהם וטבחוה ואכלוה משלמים דמי בשר בזול שהוא שני שלישים..." לכך התשלום המתקבל הוא 411 שקלים. ט. החלטה א. על הנתבע לשלם 2500 ₪ לתובע עד כ"ד בכסליו תשע"ה. ב. על התובע לשלם 411 ₪ עד כ"ד בכסליו תשע"ה. ג. במידה והצדדים רוצים לקזז את התביעות אזי חייב רק הנתבע לשלם 2089 ₪ עד כ"ד בכסליו תשע"ה. פסק הדין ניתן בתאריך כ"ד חשון תשע"ה. "והאמת והשלום אהבו" בזאת באנו על החתום _____________________ _____________________ _____________________ הרב דוד פנדל הרב אריאל בראלי הרב שלמה בן יאיר להערות על פסק זה לחץ כאן [1] אין חוזה למחצה – אם המשכיר מודה שאינו מצפה מהתובע להמשיך לגור במקום והחזיר לו את הצ'קים א"א לומר שמצד אחד לשוכר אין זכות לגור בבית ומצד שני הוא מחויב לחוזה. [2] הש"ך (סימן שפ"ו ס"ק א) הכריע שגרמי הוא קנס דרבנן , וסבר שלהכרעה זו יש נפקא מינה לעניין החיוב בשוגג: "לפי מה שהעליתי... דכל דיני דגרמי אינו אלא קנסא דרבנן... אם היה שוגג פטור". [3] השכירות החודשית היא 1850 ₪ ושליש ממנה דהיינו עשרה ימים היא 616 ₪. ואף ששכירות לימים מועטים יקרה יותר, מכל מקום התמחור של דמי השכירות מתייחס לכלל הדירה והשימוש היה רק בחדר ממ"ד ושנה. ** נושאים בית דין - סדרי דין > כללי פסיקה > שיקולים ונסיבות המשפיעים על הפסיקה > תום לב בית דין - סדרי דין > סדרי דין > "אטרוחי בי דינא בכדי לא מטרחינן" > "אפוכי מטרתא למה לי" > נתינת בחירה לקיזוז חיובים הדדיים פסק דין ומעשה בית דין > פרק הזמן לביצוע הפסק > שלושים יום חוב (הלוואה) - חוזה (הסכם/התחייבות) > חוזה (הסכם/התחייבות) > הפרת החוזה > מחילה מכללא > החזרת דמי השכירות לשוכר מהנה חברו > עשית עושר ולא במשפט > הנהנה מרכוש חברו > גובה התשלום הנהנה מרכוש חברו > מגורים בדירת חברו העומדת לשכר > מגורים בדירת חברו העומדת לשכר מחילה - מתנה - צוואה > מחילה > מכללא > מעשים על פיהם ניתן לאמוד קיום מחילה > החזרת דמי השכירות לשוכר מכר - קנין > מכר > ביטול המכר > עילות לביטול המכר > מום במכר > גדרו של מום המביא לביטול המכר > מום הניתן לתיקון > כשהמום מהותי במכר ביטול המכר > עילות לביטול המכר > מום במכר > גדרו של מום המביא לביטול המכר > מום מהותי ביטול המכר > עילות לביטול המכר > מום במכר > גדרו של מום המביא לביטול המכר > מום המצריך בנייה חדשה לתיקונו ביטול המכר > עילות לביטול המכר > מום במכר > גדרו של מום המביא לביטול המכר > מום הניתן לתיקון > כשהתיקון מצריך בנייה חדשה ביטול המכר > תוצאות הביטול > החזרת דמי המכר לקונה > ניכוי דמי שימוש או שכירות מהקונה שהחזיק בנכס ביטול המכר > תוצאות הביטול > החזרת דמי המכר לקונה > קביעת גובה דמי השימוש של הקונה במכר נזיקין > גרמי בנזיקין > גדרו > כוונה להזיק > הצורך בכוונה גדרו > כוונה להזיק > הצורך בכוונה מעשים שהם גרמי בנזיקין > ביטול חוזה שכירות כשהיה שוכר אחר שומרים - שכירות > שכירות > ביטול שכירות > דרך עשיית הביטול > החזרת דמי השכירות לשוכר ביטול שכירות > עילות לביטול השכירות > על פי דרישת השוכר > מום במושכר > סוגי מומים > ניקוז חשוף ביטול שכירות > על פי דרישת השוכר > חובת השוכר לשלם דמי שכירות עד סוף תקופת השכירות > חובת השוכר לשלם עבור הזמן שגר במושכר דמי שכירות > בביטול השכירות על ידי השוכר תוך תקופת השכירות מקורות שולחן ערוך חושן משפט רכז-רמ - הלכות אונאה ומקח טעות סימן רלב סעיף ה

פסקים קשורים