תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף 69.

גְּמָ׳ מַאי ״אֲבָנִים שֶׁהֵן לְצׇרְכָּהּ״? הָכָא תַּרְגִּימוּ: אַבְנֵי דְאַכְפָּא. עוּלָּא אָמַר: אֲבָנִים הַסְּדוּרוֹת לְגָדֵר. וְהָא תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: אֲבָנִים צְבוּרוֹת לְגָדֵר! תְּנִי: ״סְדוּרוֹת״. הָכָא תַּרְגִּימוּ אַבְנֵי דְאַכְפָּא; לְרַבִּי מֵאִיר – דִּמְתַקְּנָן, אַף עַל גַּב דְּלָא מַחֲתָן; לְרַבָּנַן – הוּא דְּמַחֲתָן. וּלְעוּלָּא, דְּאָמַר: אֲבָנִים הַסְּדוּרוֹת לְגָדֵר; לְרַבִּי מֵאִיר – דִּמְתַקְּנָן, אַף עַל גַּב דְּלָא סְדִרָן; לְרַבָּנַן – הוּא דִּסְדִרָן. וְאֶת הַקָּנִים שֶׁבַּכֶּרֶם שֶׁהֵן לְצׇרְכּוֹ. קָנִים מַאי עֲבִידְתַּיְיהוּ? אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: קָנִים הַמְחוּלָּקִין שֶׁמַּעֲמִידִים תַּחַת הַגְּפָנִים; לְרַבִּי מֵאִיר – דִּמְשַׁפְּיָין, אַף עַל גַּב דְּלָא מוֹקְמָן; לְרַבָּנַן – הוּא דְּמוֹקְמָן. וְאֶת הַתְּבוּאָה הַמְחוּבֶּרֶת לַקַּרְקַע וְכוּ׳. וְאַף עַל גַּב דִּמְטַאי לְמִיחְצַד. וְאֶת חִיצַת הַקָּנִים שֶׁפְּחוּתָה מִבֵּית רוֹבַע. וְאַף עַל גַּב דְּאַלִּימִי. וְאֶת הַשּׁוֹמֵירָה שֶׁאֵינָהּ עֲשׂוּיָה בְּטִיט. אַף עַל גַּב דְּלָא קְבִיעָא בְּאַרְעָא. וְאֶת הֶחָרוּב שֶׁאֵינוֹ מוּרְכָּב, וְאֶת בְּתוּלַת הַשִּׁקְמָה. אַף עַל גַּב דְּאַלִּימִי. אֲבָל לֹא מָכַר אֶת הָאֲבָנִים שֶׁאֵינָן לְצׇרְכָּהּ. לְרַבִּי מֵאִיר – דְּלָא מְתַקְּנָן, לְרַבָּנַן – דְּלָא מַחֲתָן. וּלְעוּלָּא, דְּאָמַר: אֲבָנִים הַסְּדוּרוֹת לְגָדֵר; לְרַבִּי מֵאִיר – דְּלָא מְתַקְּנָן, לְרַבָּנַן – דְּלָא סְדִרָן. וְלֹא אֶת הַקָּנִים שֶׁבַּכֶּרֶם שֶׁאֵינָן לְצׇרְכּוֹ. לְרַבִּי מֵאִיר – דְּלָא מְשַׁפְּיָין, לְרַבָּנַן – דְּלָא מוֹקְמָן. וְלֹא אֶת הַתְּבוּאָה הַתְּלוּשָׁה מִן הַקַּרְקַע. וְאַף עַל גַּב דִּצְרִיכָא לְאַרְעָא. וְלֹא אֶת חִיצַת הַקָּנִים שֶׁהִיא בֵּית רוֹבַע. וְאַף עַל גַּב דְּקַטִּינֵי. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא חִיצַת הַקָּנִים בִּלְבַד; אֶלָּא אֲפִילּוּ עֲרוּגָה קְטַנָּה שֶׁל בְּשָׂמִים, וְיֵשׁ לָהּ שֵׁם בִּפְנֵי עַצְמָהּ – אֵינָהּ נִמְכֶּרֶת עִמָּהּ. אָמַר רַב פָּפָּא: וְהוּא דְּקָרוּ לָהּ: ״וַורְדָּא דִפְלָנְיָא״. וְלֹא הַשּׁוֹמֵירָה הָעֲשׂוּיָה בְּטִיט. וְאַף עַל גַּב דִּמְחַבְּרָא בְּאַרְעָא. וְלֹא אֶת חָרוּב הַמּוּרְכָּב, וְלֹא סַדַּן הַשִּׁקְמָה. וְאַף עַל גַּב דְּקַטִּינֵי. בָּעֵי רַבִּי אֶלְעָזָר: מַלְבְּנוֹת שֶׁל פְּתָחִים, מַהוּ? הֵיכָא דִּמְחַבְּרִי בְּטִינָא – לָא תִּיבְּעֵי לָךְ, דְּהָא מְחַבַּר; כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ – דִּנְקִיטִי בְּסִיכֵּי; מַאי? תֵּיקוּ. בָּעֵי רַבִּי זֵירָא: מַלְבְּנוֹת שֶׁל חַלּוֹנוֹת, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: לְנוֹי בְּעָלְמָא הוּא דַּעֲבִידִי; אוֹ דִלְמָא, כֵּיוָן דִּמְחַבְּרִי – מְחַבְּרִי? תֵּיקוּ. בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: מַלְבְּנוֹת שֶׁל כַּרְעֵי הַמִּטָּה, מַהוּ? כֹּל הֵיכָא דְּמִטַּלְטְלֵי בַּהֲדַהּ – לָא תִּיבְּעֵי לָךְ, דְּהָא מִטַּלְטְלִי; כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ – הֵיכָא דְּלָא מִטַּלְטְלִי; מַאי? תֵּיקוּ. וְלֹא אֶת חָרוּב הַמּוּרְכָּב, וְלֹא סַדַּן הַשִּׁקְמָה וְכוּ׳.