תלמוד בבלי מסכת סוטה דף 49:

אָזְלָא (וְדַלְדַּלָהּ) [וְנָוְולָה], וְאֵין שׁוֹאֵל וְאֵין מְבַקֵּשׁ. עַל מִי יֵשׁ לְהִשָּׁעֵן — עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. בְּעִקְבוֹת מְשִׁיחָא חוּצְפָּא יִסְגֵּא וְיוֹקֶר יַאֲמִיר. הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהַיַּיִן בְּיוֹקֶר, וּמַלְכוּת תֵּהָפֵךְ לְמִינוּת וְאֵין תּוֹכַחַת. בֵּית וַועַד יִהְיֶה לִזְנוּת וְהַגָּלִיל יֶחֱרַב, וְהַגַּבְלָן יִשּׁוֹם, וְאַנְשֵׁי הַגְּבוּל יְסוֹבְבוּ מֵעִיר לְעִיר וְלֹא יְחוֹנְנוּ, וְחַכְמוֹת סוֹפְרִים תִּסְרַח, וְיִרְאֵי חֵטְא יִמָּאֵסוּ, וְהָאֱמֶת תְּהֵא נֶעֱדֶרֶת. נְעָרִים פְּנֵי זְקֵנִים יַלְבִּינוּ, זְקֵנִים יַעַמְדוּ מִפְּנֵי קְטַנִּים — בֵּן מְנַוֵּול אָב, בַּת קָמָה בְאִמָּהּ, כַּלָּה בַּחֲמוֹתָהּ, אוֹיְבֵי אִישׁ אַנְשֵׁי בֵיתוֹ, פְּנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכֶּלֶב, הַבֵּן אֵינוֹ מִתְבַּיֵּישׁ מֵאָבִיו, וְעַל מָה יֵשׁ לָנוּ לְהִשָּׁעֵן — עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. (גְּמָ׳) אָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁל מֶלַח וְגׇפְרִית, אֲבָל שֶׁל הֲדַס וְשֶׁל וֶורֶד — מוּתָּר. וּשְׁמוּאֵל אוֹמֵר: אַף שֶׁל הֲדַס וְשֶׁל וֶורֶד אָסוּר, שֶׁל קָנִים וְשֶׁל חִילָת — מוּתָּר. וְלֵוִי אָמַר: אַף שֶׁל קָנִים וְשֶׁל חִילָת אָסוּר. וְכֵן תָּנֵי לֵוִי בְּמַתְנִיתֵיהּ: אַף שֶׁל קָנִים וְשֶׁל חִילָת אָסוּר. וְעַל הָאִירוּס. מַאי ״אִירוּס״? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: טַבְלָא דְּחַד פּוּמָּא. רַבָּה בַּר רַב הוּנָא עֲבַד לֵיהּ לִבְרֵיהּ טַנְבּוּרָא, אֲתָא אֲבוּהּ תַּבְרֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ: מִיחַלַּף בְּטַבְלָא דְּחַד פּוּמָּא, זִיל עֲבֵיד לֵיהּ אַפּוּמָּא דְחַצְבָּא אוֹ אַפּוּמָּא דִקְפִיזָא. בְּפוּלְמוּס שֶׁל טִיטוּס גָּזְרוּ עַל עַטְרוֹת כַּלּוֹת וְכוּ׳. מַאי ״עַטְרוֹת כַּלּוֹת״? אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: עִיר שֶׁל זָהָב. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: אֵיזֶהוּ עַטְרוֹת כַּלּוֹת — עִיר שֶׁל זָהָב, אֲבָל עוֹשֶׂה אוֹתָהּ כִּיפָּה שֶׁל מֵילָת. תָּנָא: אַף עַל חוּפַּת חֲתָנִים גָּזְרוּ. מַאי ״חוּפַּת חֲתָנִים״? זְהוֹרִיֹּת הַמּוּזְהָבוֹת. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: אֵלּוּ הֵן חוּפַּת חֲתָנִים — זְהוֹרִיֹּת הַמּוּזְהָבוֹת, אֲבָל עוֹשֶׂה פַּפִּירִית וְתוֹלֶה בָּהּ כֹּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה. וְשֶׁלֹּא יְלַמֵּד אֶת בְּנוֹ יְווֹנִית. תָּנוּ רַבָּנַן: כְּשֶׁצָּרוּ מַלְכֵי בֵּית חַשְׁמוֹנַאי זֶה עַל זֶה, הָיָה הוּרְקָנוֹס מִבַּחוּץ, וְאַרִיסְטוֹבֻּלוּס מִבִּפְנִים. בְּכׇל יוֹם וָיוֹם הָיוּ מְשַׁלְשְׁלִין דִּינָרִים בְּקוּפָּה, וּמַעֲלִין לָהֶן תְּמִידִים. הָיָה שָׁם זָקֵן אֶחָד שֶׁהָיָה מַכִּיר בְּחׇכְמַת יְווֹנִית, לָעַז לָהֶם בְּחׇכְמַת יְווֹנִית, אָמַר לָהֶן: כׇּל זְמַן שֶׁעוֹסְקִים בַּעֲבוֹדָה — אֵין נִמְסָרִין בְּיֶדְכֶם. לְמָחָר שִׁלְשְׁלוּ לָהֶם דִּינָרִים בְּקוּפָּה וְהֶעֱלוּ לָהֶם חֲזִיר. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַחֲצִי חוֹמָה, נָעַץ צִפׇּרְנָיו, נִזְדַּעְזְעָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה. אוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ: אָרוּר אָדָם שֶׁיְּגַדֵּל חֲזִירִים, וְאָרוּר אָדָם שֶׁיְּלַמֵּד לִבְנוֹ חׇכְמַת יְווֹנִית. וְעַל אוֹתָהּ שָׁנָה שָׁנִינוּ: מַעֲשֶׂה וּבָא עוֹמֶר מִגַּגּוֹת צְרִיפִים, וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם מִבִּקְעַת עֵין סוֹכֵר. אִינִי? וְהָאָמַר רַבִּי: בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לָשׁוֹן סוּרְסִי לָמָּה? אֶלָּא אִי לְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ, אִי לְשׁוֹן יְווֹנִית. וְאָמַר רַב יוֹסֵף: בְּבָבֶל לְשׁוֹן אֲרַמִּי לָמָּה? אֶלָּא אוֹ לְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ, אוֹ לָשׁוֹן פָּרְסִי! לְשׁוֹן יְווֹנִית לְחוּד, וְחׇכְמַת יְווֹנִית לְחוּד. וְחׇכְמַת יְווֹנִית מִי אֲסִירָא? וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל מִשּׁוּם רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: מַאי דִּכְתִיב ״עֵינִי עוֹלְלָה לְנַפְשִׁי מִכֹּל בְּנוֹת עִירִי״ — אֶלֶף יְלָדִים הָיוּ בְּבֵית אַבָּא, חֲמֵשׁ מֵאוֹת לָמְדוּ תּוֹרָה, וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת לָמְדוּ חׇכְמַת יְווֹנִית, וְלֹא נִשְׁתַּיֵּיר מֵהֶן אֶלָּא אֲנִי כָּאן, וּבֶן אֲחִי אַבָּא בְּעַסְיָא! שָׁאנֵי שֶׁל בֵּית רַבָּן גַּמְלִיאֵל, דִּקְרוֹבִין לַמַּלְכוּת הֲווֹ. דְּתַנְיָא: מְסַפֵּר קוֹמֵי הֲרֵי זֶה מִדַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. אַבְטוֹלוֹס בֶּן רְאוּבֵן הִתִּירוּ [לוֹ] לְסַפֵּר קוֹמֵי, שֶׁהוּא קָרוֹב לַמַּלְכוּת. שֶׁל בֵּית רַבָּן גַּמְלִיאֵל הִתִּירוּ לָהֶן חׇכְמַת יְווֹנִית, מִפְּנֵי שֶׁקְּרוֹבִין לַמַּלְכוּת. בְּפוּלְמוּס הָאַחֲרוֹן גָּזְרוּ שֶׁלֹּא תֵּצֵא כַּלָּה בְּאַפִּרְיוֹן וְכוּ׳. מַאי טַעְמָא — מִשּׁוּם צְנִיעוּתָא. מִשֶּׁמֵּת רַבָּן יוֹחָנָן בָּטְלָה הַחׇכְמָה. תָּנוּ רַבָּנַן: מִשֶּׁמֵּת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר נִגְנַז סֵפֶר תּוֹרָה. מִשֶּׁמֵּת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בָּטְלָה עֵצָה וּמַחְשָׁבָה, מִשֶּׁמֵּת רַבִּי עֲקִיבָא בָּטְלוּ זְרוֹעֵי תוֹרָה וְנִסְתַּתְּמוּ מַעְיְינוֹת הַחׇכְמָה. מִשֶּׁמֵּת רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה בָּטְלוּ עַטְרוֹת חׇכְמָה, שֶׁ״עֲטֶרֶת חֲכָמִים עׇשְׁרָם״. מִשֶּׁמֵּת רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא בָּטְלוּ אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה. מִשֶּׁמֵּת אַבָּא יוֹסֵי בֶּן קְטוֹנְתָּא בָּטְלוּ חֲסִידִים, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ אַבָּא יוֹסֵי בֶּן קְטוֹנְתָּא — שֶׁהָיָה מִקְּטַנֵּי חֲסִידִים. מִשֶּׁמֵּת בֶּן עַזַּאי בָּטְלוּ הַשַּׁקְדָנִין, מִשֶּׁמֵּת בֶּן זוֹמָא בָּטְלוּ הַדַּרְשָׁנִין, מִשֶּׁמֵּת רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל עָלָה גּוֹבַאי וְרַבּוּ צָרוֹת. מִשֶּׁמֵּת רַבִּי הוּכְפְּלוּ צָרוֹת. מִשֶּׁמֵּת רַבִּי בָּטְלָה עֲנָוָה וְיִרְאַת חֵטְא. אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף לְתַנָּא: לָא תִּיתְנֵי עֲנָוָה, דְּאִיכָּא אֲנָא. אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן לְתַנָּא: לָא תִּיתְנֵי יִרְאַת חֵטְא, דְּאִיכָּא אֲנָא. הֲדַרַן עֲלָךְ עֶגְלָה עֲרוּפָה וּסְלִיקָא לַהּ מַסֶּכֶת סוֹטָה