תלמוד בבלי מסכת כתובות דף 25:

פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
לָאו כּוּלְּהוּ סְלוּק. תָּא שְׁמַע: חֲזָקָה לִכְהוּנָּה — נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם וְחִילּוּק גֳּרָנוֹת וְעֵדוּת. עֵדוּת חֲזָקָה הִיא? אֶלָּא לָאו, הָכִי קָאָמַר: נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם כִּי עֵדוּת: מָה עֵדוּת לְיוּחֲסִין, אַף נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם לְיוּחֲסִין! לָא: עֵדוּת הַבָּאָה מִכֹּחַ חֲזָקָה — כַּחֲזָקָהּ. כִּי הָהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי, אֲמַר לֵיהּ: מוּחְזְקַנִי בָּזֶה שֶׁהוּא כֹּהֵן. אֲמַר לֵיהּ: מָה רָאִיתָ? אֲמַר לֵיהּ: שֶׁקָּרָא רִאשׁוֹן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא כֹּהֵן, אוֹ בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא גָּדוֹל? שֶׁקָּרָא אַחֲרָיו לֵוִי. וְהֶעֱלָהוּ רַבִּי אַמֵּי לִכְהוּנָּה עַל פִּיו. הָהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, אֲמַר לֵיהּ: מוּחְזְקַנִי בָּזֶה שֶׁהוּא לֵוִי. אֲמַר לֵיהּ: מָה רָאִיתָ? אֲמַר לֵיהּ: שֶׁקָּרָא שֵׁנִי בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא לֵוִי, אוֹ בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא גָּדוֹל? שֶׁקָּרָא לְפָנָיו כֹּהֵן. וְהַעֲלֵהוּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לִלְוִיָּה עַל פִּיו. הַהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ, אֲמַר לֵיהּ: מוּחְזְקַנִי בָּזֶה שֶׁהוּא כֹּהֵן. אֲמַר לֵיהּ: מָה רָאִיתָ? [אֲמַר לֵיהּ] שֶׁקָּרָא רִאשׁוֹן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. אֲמַר לֵיהּ: רְאִיתִיו שֶׁחִילֵּק עַל הַגֳּרָנוֹת? אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר: וְאִם אֵין שָׁם גּוֹרֶן, בָּטְלָה כְּהוּנָּה? זִימְנִין הָווּ יָתְבִי קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, אֲתָא כִּי הָא מַעֲשֶׂה לְקַמֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ: רְאִיתִיו שֶׁחִילֵּק עַל הַגּוֹרֶן? אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן: וְאִם אֵין שָׁם גּוֹרֶן, בָּטְלָה כְּהוּנָּה? הֲדַר חַזְיֵיהּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר בִּישׁוּת, אֲמַר: שָׁמְעַתְּ מִילֵּי דְּבַר נַפָּחָא, וְלָא אֲמַרְתְּ לַן מִשְּׁמֵיהּ? רַבִּי וְרַבִּי חִיָּיא, חַד הֶעֱלָה בֵּן עַל פִּי אָבִיו לִכְהוּנָּה, וְחַד הֶעֱלָה אָח עַל פִּי אָחִיו לִלְוִיָּה. תִּסְתַּיֵּים דְּרַבִּי הֶעֱלָה בֵּן עַל פִּי אָבִיו לִכְהוּנָּה, דְּתַנְיָא: הֲרֵי שֶׁבָּא וְאָמַר: בְּנִי זֶה, וְכֹהֵן הוּא — נֶאֱמָן לְהַאֲכִילוֹ בִּתְרוּמָה, וְאֵינוֹ נֶאֱמָן לְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה, דִּבְרֵי רַבִּי. אָמַר לוֹ רַבִּי חִיָּיא: אִם אַתָּה מַאֲמִינוֹ לְהַאֲכִילוֹ בִּתְרוּמָה — תַּאֲמִינוֹ לְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה. וְאִם אִי אַתָּה מַאֲמִינוֹ לְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה — לֹא תַּאֲמִינוֹ לֶאֱכוֹל בִּתְרוּמָה! אָמַר לוֹ: אֲנִי מַאֲמִינוֹ לְהַאֲכִילוֹ בִּתְרוּמָה — שֶׁבְּיָדוֹ לְהַאֲכִילוֹ בִּתְרוּמָה, וְאֵינִי מַאֲמִינוֹ לְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה — שֶׁאֵין בְּיָדוֹ לְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה. תִּסְתַּיֵּים. וּמִדְּרַבִּי הֶעֱלָה בֵּן עַל פִּי אָבִיו לִכְהוּנָּה — רַבִּי חִיָּיא הֶעֱלָה אָח עַל פִּי אָחִיו לִלְוִיָּה. וְרַבִּי חִיָּיא, מַאי שְׁנָא בֵּן דְּלָא, דְּקָרוֹב הוּא אֵצֶל אָבִיו — אָח נָמֵי קָרוֹב הוּא אֵצֶל אָחִיו?!

פסקים קשורים