תלמוד בבלי מסכת כתובות דף 72:
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
קַלְתָּהּ שַׁפִּיר דָּמֵי, דָּת יְהוּדִית — אֲפִילּוּ קַלְתָּהּ נָמֵי אָסוּר.
אָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: קַלְתָּהּ, אֵין בָּהּ מִשּׁוּם פְּרוּעַ רֹאשׁ. הָוֵי בַּהּ רַבִּי זֵירָא: הֵיכָא? אִילֵּימָא בְּשׁוּק — דָּת יְהוּדִית הִיא! וְאֶלָּא בֶּחָצֵר — אִם כֵּן לֹא הִנַּחְתָּ בַּת לְאַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁיּוֹשֶׁבֶת תַּחַת בַּעְלָהּ! אָמַר אַבָּיֵי וְאִיתֵּימָא רַב כָּהֲנָא: מֵחָצֵר לְחָצֵר וְדֶרֶךְ מָבוֹי.
וְטוֹוֶה בַּשּׁוֹק. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: בְּמַרְאָה זְרוֹעוֹתֶיהָ לִבְנֵי אָדָם. רַב חִסְדָּא אָמַר אֲבִימִי: בְּטוֹוֶה וְרַד כְּנֶגֶד פָּנֶיהָ, וּמְדַבֶּרֶת עִם כׇּל אָדָם. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: בִּמְשַׂחֶקֶת עִם בַּחוּרִים.
אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: זִימְנָא חֲדָא הֲוָה קָאָזֵילְנָא בָּתְרֵיהּ דְּרַב עוּקְבָא, חֲזִיתֵיהּ לְהַהִיא עַרְבָיָא דַּהֲוָה יָתְבָה קָא שָׁדְיָא פִּילְכַּהּ, וְטוֹוֶה וְרַד כְּנֶגֶד פָּנֶיהָ. כֵּיוָן דַּחֲזֵיתִינַן, פְּסַיקְתֵּיהּ לְפִילְכַּהּ שְׁדֵיתֵיהּ. אֲמַרָה לִי: עוּלָם, הַב לִי פֶּלֶךְ. אָמַר בַּהּ רַב עוּקְבָא מִילְּתָא. מַאי אָמַר בָּהּ? רָבִינָא אָמַר: ״טוֹוָה בַּשּׁוּק״ אָמַר בַּהּ. רַבָּנַן אָמְרִי: ״מְדַבֶּרֶת עִם כׇּל אָדָם״ אָמַר בָּהּ.
אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: אַף הַמְקַלֶּלֶת יוֹלְדָיו בְּפָנָיו. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: בִּמְקַלֶּלֶת יוֹלְידָיו בִּפְנֵי מוֹלָידָיו. וְסִימָנָיךְ: ״אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי״. אָמַר רַבָּה: דְּאָמְרָה לֵיהּ ״נֵיכְלֵיהּ אַרְיָא לְסָבָא בְּאַפֵּי בְּרֵיהּ״.
רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: אַף הַקּוֹלָנִית. מַאי ״קוֹלָנִית״? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: בְּמַשְׁמַעַת קוֹלָהּ עַל עִסְקֵי תַּשְׁמִישׁ. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: בִּמְשַׁמֶּשֶׁת בְּחָצֵר זוֹ וְנִשְׁמַע קוֹלָהּ בְּחָצֵר אַחֶרֶת.
וְנִיתְנְיַיהּ גַּבֵּי מוּמִין בְּמַתְנִיתִין! אֶלָּא מְחַוַּורְתָּא כִּדְשַׁנִּין מֵעִיקָּרָא.
מַתְנִי׳ הַמִּקְדָּשׁ אֶת הָאִשָּׁה עַל מְנָת שֶׁאֵין עָלֶיהָ נְדָרִים, וְנִמְצְאוּ עָלֶיהָ נְדָרִים — אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת, כְּנָסָהּ סְתָם וְנִמְצְאוּ עָלֶיהָ נְדָרִים — תֵּצֵא שֶׁלֹּא בִּכְתוּבָּה.
עַל מְנָת שֶׁאֵין בָּהּ מוּמִין וְנִמְצְאוּ בָּהּ מוּמִין — אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. כְּנָסָהּ סְתָם וְנִמְצְאוּ בָּהּ מוּמִין — תֵּצֵא שֶׁלֹּא בִּכְתוּבָּה. כֹּל הַמּוּמִין הַפּוֹסְלִין בַּכֹּהֲנִים — פּוֹסְלִין בְּנָשִׁים.
גְּמָ׳ וּתְנַן נָמֵי גַּבֵּי קִדּוּשִׁין כִּי הַאי גַוְונָא! הָכָא — כְּתוּבּוֹת אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ, תַּנָּא קִדּוּשִׁין אַטּוּ כְּתוּבּוֹת. הָתָם — קִדּוּשִׁין אִצְטְרִיכָא לֵיהּ, תְּנָא כְּתוּבּוֹת אַטּוּ קִדּוּשִׁין.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק: בְּאֵלּוּ נְדָרִים אָמְרוּ — שֶׁלֹּא תֹּאכַל בָּשָׂר, וְשֶׁלֹּא תִּשְׁתֶּה יַיִן, וְשֶׁלֹּא תִּתְקַשֵּׁט בְּבִגְדֵי צִבְעוֹנִים. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: בְּאֵלּוּ נְדָרִים אָמְרוּ — דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן עִינּוּי נֶפֶשׁ: שֶׁלֹּא תֹּאכַל בָּשָׂר, וְשֶׁלֹּא תִּשְׁתֶּה יַיִן, וְשֶׁלֹּא תִּתְקַשֵּׁט בְּבִגְדֵי צִבְעוֹנִין.
הָוֵי בַּהּ רַב פָּפָּא: אַהֵיָיא? אִילֵּימָא אַרֵישָׁא: כֵּיוָן דְּקָא קָפֵיד — אֲפִילּוּ כֹּל מִילֵּי נָמֵי! אֶלָּא אַסֵּיפָא.
רַב אָשֵׁי אָמַר: לְעוֹלָם אַרֵישָׁא, וּמִידִּי דְּקָפְדִי בַּהּ אִינָשֵׁי — הֲוָה קְפִידֵיהּ קְפִידָא. מִידֵּי דְּלָא קָפְדִי בַּהּ אִינָשֵׁי — לָא הָוֵי קְפִידֵיהּ קְפִידָא.
אִיתְּמַר: קִידְּשָׁה עַל תְּנַאי וּכְנָסָהּ סְתָם, רַב אָמַר: צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵּט. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֵינָהּ צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵּט. אָמַר אַבָּיֵי: