ביאור הגר"א חושן משפט 41

(ליקוט) מי שבלה כו'. ל' הרמב"ם וכ"כ הרא"ש וטור בשם ר"י. ורשב"ם פי' שנמחק לגמרי וכמ"ש בהג"ה ואין נ"מ לדינא שלשני הפי' בהביאו לב"ד כבר נמחק אלא במעמידו לפני עדים ע"כ צ"ל רישומו ניכר שידעו מה"כ בה ולרשב"ם מעמיד עדים שכבר קראוהו מקודם וז"ש מאחר כו' (ע"כ): ועדות זו. ב"ק קי"ב ב': (ליקוט) ועדות זו כו'. ממ"ש מקיימין השטר ומ' אף בעדים עצמן וכרבנן דעל מנה שבשטר מעידין וכ"ש כאן שאין מעידין אלא על הכתב דעל המנה הוי עד מפי עד וכן במתני' וגמ' שם אמרו עושין לו קיום דמ' דאינו רק קיום ככל קיום (ע"כ): (ליקוט) ועדות זו שמעידין כו'. דלא אמרו אין מקבלין כו' אלא בכה"ג דר' ירמיה שבא להוציא אבל כה"ג שהלוקח מוחזק במקחו ואין כאן מערער אין חוששין מן הסתם למערער וההיא דאבד שט"ח לא נזכר בו קבלת עדות בפני בע"ד ואדרבה משמע משם דא"צ ממש"ש ק"ע א' א"ר ספרא לפי שאין כו' דלמא כו' ואם אית' הרי המוכר היה שם ואינו טוען ואיך נחוש אנחנו וכן כל הסוגי' שם. תה"א סי' שס"ב (ע"כ): אבל. ב"ב קע"א א' ועתוס' קס"ח ד"ה ובא כו': וזמנו. מתני' וגמ' שם ביום פ': (ליקוט) ופלוני ופלוני עדיו. עבה"ג כ"כ הרא"ש ובתוס' נסתפקו בזה אבל המרדכי כ' דא"צ (ע"כ): (ליקוט) ואם כ' והוזקקנו כו'. ר"ל לעדותן של מעידי המחק ועל כל עדותן א"צ להפרש שנזקקו אלא על עדותן שמעידין על עידי השטר וז"ש עדותן של עדות (ע"כ): (ליקוט) ואם לא כו'. ר"ל שתתקיים עידי השטר דהיינו שיביא עדים שראו חתימתן על השטר והכירו חתימתן אז או שהם יעידו על תתימתן בעצמן וא"צ להעיד מחדש על כל השטר דלא כסמ"ע וז"ש המ"מ והרב ואם אינן כו' דקמ"ל דא"צ רק קיום החתימות וכ"כ בעה"ת בשם הר"י מ"ש להדי' ודלא כפירשב"ם. דברי הטור נוטין לפי' הראב"ד שפי' והוזקקנו כו' על עדותן של עידי המחק על כל השטר והראב"ד שהוצרך לפרש כן כפי' שעידי החתימה עדיין קיימין בפני ב"ד (ע"כ): ואם אינן. זהו פי' על וא"ל צריך כו': ויש מי. בה"ת שם קס"ט א' כל טירפ' כו': אבל שטר. קע"א א': וכותבין. תוס' קס"ח ב' גמ' קע"א ב': (ליקוט) וכותבין השטר כו'. עסמ"ע וכמ"ש בגמ' שם קע"א ב' וכמש"ל סי' מ"ג סי"ב ועסי' רל"ט ס"א וס"ב (ע"כ): אבל אם. וכן. שם ושם: צריך לקרוע. שם וכיון דקרעניה כו': ודוקא כו' אבל. וכ"כ בה"ת אצל נקרע דשם נראה שהוא מדעת אבל כאן מיירי באונס: מי שהיה. גמ' שם: ע"כ אין. בה"ת מטעם הנ"ל: (ליקוט) ע"כ אין לב"ד כו'. ר"ל אע"ג דשם קע"א אמרי' ולא והאמר כו' מ' אבל ב"ד רשאין היינו בכה"ג דנמחק כו' וכיוצא שיש צורך ועתוס' שם ד"ה כותבין כו' (ע"כ): ואם כתבו. כנ"ל כל טירפא כו': (ליקוט) ואם לא כתבו כו'. ואע"ג דלב"ד טועין לא חיישי' בכה"ג לשכחה חיישי' כמש"ש קס"ט כל טירפ' כו' (ע"כ): ואפי' נאבד. שם וכ"מ בכתובות ט"ז ב' סוף סוף כו' באור וע"כ בעדים ש"מ דנאבד אפי' בעדים לא וכ"כ רש"י שם: (ליקוט) רשב"ם ואפי' נאבד בעדים כו'. תשו' הרא"ש והשיג על רשב"ם שם ד"ה אבד כו' וכ' אף דלישנ' דבא כו' מ' דוקא בלא עדים י"ל אבד באור כמ"ש בכתובות רפ"ב וערשב"ם שם ד"ה בשטרי כו' א"נ כו' דמ' לכאורה שרשב"ם עצמו חזר בו וע' רש"א שפי' דוקא בלא עדים ע"ש (ע"כ): אא"כ. כתובות שם וב"ק צ"ח ב': ודוקא. כנ"ל: אבל אין. כ"כ רשב"ם קע"א א' ד"ה והאמר והטעם דלא ליפשו שטרא כדאמרי' חוזר בשטר כו': שטר. כנ"ל: דהרי כו' והיתומים. ב"ב קיג ב' שנים כותבין ערשב"ם שם אע"ג דלא אמר אתם עידי ולא כתובו ואדרבה כתובו מגרע כמש"ש קל"ה ב' וע' בה"ג סי' רנ"ה ס"ק פ' ושם קע"ה א' ש"מ שהודה כו' משום דשם הודאה דכתיבה משוי ליה שטר משא"כ בצואה יכול לומר פרעתי: (ליקוט) ואם נאבד כו'. ומ"מ נ"מ שטופס אחר נותנין אפי' אם אינו בעדים משא"כ אם היה מוליך השטר ועסמ"ע (ע"כ): וכל שטר. וכותבין. מטעם הנ"ל וכמש"ש שטרא דנא כו': וא"צ ב"ד. כנ"ל בשלמא ב"ד אלימי כו' אבל כאן לאו שטרא הוא: ואפי' הן. צ"ל מהן וכמש"ל סי' מ"ה סי"ב ואם לאו תתקיים כו': מי שהיה. ב"ב קס"ח מי שבא. ופי' הגאונים והטור משום דנאמן פרעתי ובב"מ ט"ז ב' משום דהוחזק ועתוס' ד"ה משום וה"ה לקנו ותוך זמן: אע"פ שקנו. ואפי' כו'. כנ"ל בסי' ל"ט ס"ה: ואפי' היה. ב"מ י"ג א' ב': אע"פ שהוא. כנ"ל שם: אבל אם. סנה' ל"א א': מי שהיו. גטין כ"ח ב' ועל ספינה כו': ואפי'. כנ"ל עושין לו קיום. ובב"ב קי"ב ב' מקיימין ואפי' כו':