סיכום
התובע עובד במסגרת מערך הביטחון של יישוב כסייר. בתאריך 27.09.19 הודיע לו הרבש"ץ כי מונה לסגן רבש"ץ ויקבל שכר קבוע של 1500 ₪ לחודש. במקביל, קיבל התובע שכר שעתי על המשימות שביצע בעודו ממתין לקורס צבאי. בחודש יוני 2020 סירב הרבש"ץ לשלם השלמה למפרע בטענה שהתובע לא ביצע את כל המשימות. בית הדין קבע כי סיכום בעל פה עם עובד מחייב כשיש מעשה קניין (תחילת העבודה). מכיוון שסוכמו תנאי השכר בעל פה בספטמבר 2019 והתובע מתחיל לעבוד לאחר מכן, הוא זכאי לשכר הקבוע שהובטח. בית הדין דחה את טענת הרבש"ץ שהתובע לא ביצע את כל המשימות, קובע שעל המעסיק להורות במפורש למשימות. החלטה: הנתבעת חייבת לשלם השלמה לשכר קבוע בסך 1500 ₪ בתוספת הפרשות חוקיות לכל חודש מ-27.09.19 עד 24.06.20, בניכוי מה ששולם כבר.
עובדות
התובע עבד כסייר בביטחון היישוב בשכר שעתי. ב-27.09.19 הודיע הרבש"ץ על מינוי התובע לסגן רבש"ץ ודיבר על שכר קבוע של 1500 ₪ לחודש. התובע היה אמור לעבור קורס צבאי כתנאי להשלמת התפקיד, אך הקורס נדחה שוב ושוב בגלל קורונה. בתוך כך, הוראה לתובע בחודש אוקטובר לרשום שעות עבודה ולקבל שכר שעתי על משימות בתפקיד סגן רבש"ץ. בינואר 2020 שלח הרבש"ץ הודעה לתובע שמעכשיו יקבל שכר קבוע תמורת מילוי מקומו. ביוני 2020 התובע וההנהלה נפגשו לחתימה על חוזה עבודה חדש, אך הרבש"ץ סירב לשלם השלמה למפרע בטענה שהתובע לא ביצע את כל המשימות המתוחייבות. ההסכם לא נחתם.
החלטה
בית הדין קבע: (1) סיכום בעל פה עם עובד מחייב כאשר יש מעשה קניין (תחילת העבודה); (2) סוכמו עם התובע תנאי שכר כסגן רבש"ץ בסך 1500 ₪ לחודש לפחות פעמיים - בספטמבר 2019 בעל פה וביוני 2020 בוואצאפ; (3) לאחר שני הסיכומים התובע עבד, כך שלהסכם היה תוקף מחייב; (4) טענת הרבש"ץ שהתובע לא ביצע את כל המשימות מראש אינה מתקבלת - על המעסיק להורות במפורש למשימות; (5) קבלת שכר שעתי אינה משמעה הסכמה חדשה לשכר שעתי בלבד, בנתון שנאמר במפורש שתהיה השלמה למפרע.
נימוקים
על פי הלכה, סיכום בעל פה עם עובד מחייב בתנאי שיש מעשה קניין. בשכירות פועלים, מעשה הקניין הנפוץ והמחייב ביותר הוא תחילת עבודתו של העובד (שו"ע חו"מ סימן לד סעיף א). כאשר מעסיק מסכם עם עובד על תנאי עבודתו ואחר כך העובד מתחיל לעבוד, נחתם למעשה חוזה כתוב. במקרה זה, סוכמו תנאי השכר לפחות פעמיים (בעל פה בספטמבר וברסלת בינואר) ובשני המקרים התובע עבד לאחר הסיכום. לכן לסיכום היה תוקף מחייב. הטענה שהתובע לא ביצע משימות מסוימות אינה מתקבלת משום שבעבודה המוגדרת במשימות ולא בשעות, אחריות המעסיק להורות מה לעשות. אם אינו מסכים יכול הוא לפטרו או להגיע להסכם חדש, אך לא לשלול שכר בגלל משימות שלא התבקשו.
טקסט מלא של הפסק ←
בעניין שבין עוזר לרבש"ץ הנתבעת ישוב בקו העימות התובע עובד במסגרת מערך הביטחון של הנתבעת כסייר והוא כפוף לרבש"ץ היישוב (להלן, הרבש"ץ). במסגרת תפקידו כסייר הוא מקבל שכר שעתי בהתאם לשעות שהוא ביצע. בתאריך 27.09.19 הודיע לו הרבש"ץ כי הוחלט למנות אותו לסגן רבש"ץ ולתת לו מעתה שכר קבוע בסך 1500 ₪ לחודש. במסגרת זו סוכמו תפקידיו של התובע, שכללו החלפה של הרבש"ץ כאשר הוא יוצא מהיישוב ותפקידים נוספים. כדי למלא את מקומו של רבש"ץ יש צורך לעבור קורס צבאי. אולם, הקורס שבו התובע תכנן להשתתף נדחה, ולאחר מכן נדחה שוב ושוב בגלל מגפת הקורונה. כיוון שכך אמר הרבש"ץ לתובע כבר בחודש אוקטובר להתחיל לרשום את שעות עבודתו, והוא קיבל שכר שעתי על המשימות שהוטלו עליו במסגרת תפקידו כסגן רבש"ץ. התובע והרבש"ץ מסכימים כי הרבש"ץ אמר לתובע כי לאחר שהוא יעבור את הקורס הוא יקבל למפרע השלמה לשכר בסך 1500 ₪ לחודש. בחודש יוני 2020 נפגשו התובע, הרבש"ץ ומזכיר הנתבעת כדי לחתום על חוזה עבודה חדש עם התובע כסגן רבש"ץ. התובע ביקש באותו מעמד השלמה לשכר שהובטח לו מאז חודש ספטמבר 2019, והרבש"ץ סירב בטענה שהתובע לא ביצע את התפקידים שהוטלו עליו בהיותו סגן רבש"ץ. בסופו של דבר ההסכם לא נחתם. טענת התובע התובע טוען שהובטח לו שכר קבוע כבר בספטמבר, והעובדה שקיבל שכר שעתי היתה רק כמקדמה, כפי שאמר לו הרבש"ץ במפורש. בפועל הוא ביצע את המשימות שכלולות בתפקיד סגן רבש"ץ, שאותן הרבש"ץ ביקש ממנו לבצע. יתכן שלא כל המשימות עליהן דובר בוצעו, כיוון שהרבש"ץ לא ביקש את ביצוען. התובע הציג הודעה מחודש ינואר 2020 שבה הרבש"ץ כותב לו שמעכשיו הוא יקבל שכר קבוע תמורת מילוי מקומו. לדבריו, זה גם מה שבוצע קודם לכן, אולם זו היתה דרכו של הרבש"ץ להתבטא. התובע מבקש השלמה לשכר קבוע בסך 1500 ₪ + הפרשות על פי חוק. בתחילה הוא ביקש תוספת תשלום על מילוי מקומו של הרבש"ץ בשבת שלח תש"פ, אולם, בהמשך הודה שאינו זכאי לכך אם יקבל שכר קבוע כסגן רבש"ץ. טענות הנתבעת הרבש"ץ טוען שאכן אמר לתובע שיקבל למפרע שכר בסך 1500 ₪ בחודש. אולם, בפועל התובע לא ביצע את כל המשימות עליהן סוכם בעת כניסתו לתפקיד בספטמבר 2019, ולכן הוא קבל שכר שעתי בלבד ואינו זכאי להשלמת שכר. מזכיר הנתבעת אמר כי בתחילה חשב שעליו לשלם לתובע שכר קבוע, אולם, כאשר נודע לו שהתובע קיבל שכר שעתי עבור עבודתו חזר בו. התובע הוא עובד של הנתבעת. מהדברים ששמעתי מהצדדים עלה שהאדם המוסמך לסכם עם התובע את תנאי עבודתו הוא הרבש"ץ. על פי ההלכה סיכום בעל פה עם עובד מחייב ובלבד שנעשה מעשה קניין. בשכירות פועלים, מעשה הקניין השכיח ביותר והמחייב הוא תחילת עבודתו של העובד (שו"ע חו"מ שלג, א). נמצא שכאשר מעסיק מסכם עם עובד על תנאי עבודתו, ולאחר מכן העובד מתחיל לעבוד, הרי זה כאילו נחתם חוזה כתוב. בפועל סוכמו עם התובע תנאי שכרו כסגן רבש"ץ, ובכלל זה שכר קבוע בסך 1500 ₪ לחודש, פעמיים לפחות. פעם אחת בעל פה בספטמבר 2019 ופעם שניה בוואצאפ בינואר 2020. לאחר שני הסיכומים התובע עבד, כך שלסיכום היה תוקף מחייב. טענות הרבש"ץ שהתובע לא ביצע את כל המשימות שסוכמו מראש אינה מתקבלת. בסוג כזה של עבודה, שאינה מוגדרת בשעות אלא במשימות, על המעסיק להורות לעובד מה לעשות, ואם אינו מסכים ניתן לפטרו או להגיע להסכם חדש. אין אפשרות לשלול מהעובד חלק מהשכר בגלל שלא ביצע משימות שלא התבקשו ממנו. גם הטענה שהתובע כבר קיבל שכר שעתי ולכן לא זכאי לשכר נוסף, אינה מתקבלת. כיוון שנאמר במפורש לתובע שהוא יקבל השלמה למפרע של שכרו, עד לשכר החודשי שהובטח לו, הרי שקבלת השכר השעתי אינה מלמדת על הסכמה חדשה של שני הצדדים, לפיה ישנו ישולם שכר שעתי בלבד. החלטות הנתבעת, חייבת לשלם לתובע, שכר בסך 1500 ₪ בתוספת ההפרשות המחויבות על פי חוק, לכל חודש מתאריך 27.09.19 ועד לתאריך 24.06.20, בניכוי השכר שכבר שולם לו. הצדדים ינהלו מו"מ ביניהם על הסכום המגיע לתובע עד לתאריך כ"ז תשרי תשפ"א (ניתן לקבל ארכה קצרה נוספת), ויוכלו להעביר להכרעתי את הנושאים בהם לא הגיעו להסכמות. על החלטה זו אין אפשרות ערעור. פסק הדין ניתן ביום י"ב בתשרי תשפ"א, 30 בספטמבר 2020. בזאת באתי על החתום _______________ הרב עדו רכניץ, אב"ד