המעכב גט בשל תביעות ממוניות וסייעניו הנוקטים דרכים פסולות של הטלת אימה
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
לפני בית הדין נדון ערעורו של הבעל על החלטת בית הדין האזורי מיום כ"ז במרחשוון תשע"ט (2.11.18) הקובעת: א. הבעל חייב לתת גט לאשתו ועל המזכירות לקבוע מועד לסידור גט […] ב. בית הדין ידון בתביעה הרכושית של הבעל נגד האישה לאחר סידור הגט. כפי שהתבאר לפני בית הדין האזורי וכן לפנינו התביעות של הבעל הן כלפי אבי האישה, שלטענת הבעל לא קיים את שנקבע בשטר התנאים שנחתם בינו לבין אבי הבעל. לפיכך אומר הבעל שאף על פי שגם הוא לא חפץ באישה, הוא לא ייתן לה גט פיטורין אלא יעגנה עד שיקבל מה שלדבריו מגיע לו. בית הדין האזורי כבר הבהיר לבעל שאין לו סמכות חוקית לדון בתביעות בענייני ממונות אלא בתביעה בין בני זוג ולכן הציע שהבעל יגיש תביעתו בפני בית דין כפי שיחפוץ. הצדדים הופיעו לפנינו בט"ז באדר א' תשע"ט (21.2.19) לדיון בערעורו של הבעל ובערעורים ובתביעות נגדיות של האישה הן לעניין אכיפת החיוב בגט והן לעניין תביעות ממוניות על נזקים שגורם לה הבעל. גם בדיון זה אמר הבעל שברצונו להתגרש, אך התנה את הגירושין בקבלת מחצית דירה הנמצאת בבית שמש ורשומה על שם צד שלישי. בית הדין ניסה לקבל הסבר הגיוני, הלכתי, מדוע לעגן את האישה ולתלות את הגירושין ששני הצדדים חפצים בהם, בעניינים הממוניים האמורים להיפתר במשאומתן [עם צד ג'] או בהגשת תביעה [נגדו] וקבלת פסק דין. בית הדין לא קיבל תשובה אמיתית ובוודאי לא תשובה הלכתית. התשובה היחידה שנאמרה לבית הדין היא שרק באמצעות עיגונה של האישה יוכל הבעל להפיק את זממו. בא כוח הבעל ביקש ארכה להשלים את המשאומתן ולמצות את ההליכים בנוגע לתביעה זו. ביום ב' בניסן תשע"ט (7.4.19) הוציא בית דיננו את פסק דינו המנומק שבו קבע: א. הבעל חייב לתת גט פיטורין לאישה מייד. ב. הדירה בבית שמש שלטענת הבעל הובטחה לצדדים – ודאי שאינה בבעלותם. ג. הבעל אינו יכול לעכב את סידור הגט בגין תביעות שיש לו נגד אבי האישה בגין הבטחות שהובטחו לו ב'תנאים' (ב'אירוסין'). זכותו להגיש תביעה זו כנגד אבי האישה או נגד [אלמוני] במקום שיחפוץ […] ה. טענות הבעל נגד אבי האישה לא יכולות להיות סיבה לדחיית חיובו במתן גט לאישה […] יא. אם יסרב הבעל לסדר הגט במועד שנקבע, ישקול בית הדין להטיל עליו צווי הגבלה – אם יתבקש וכפי הפרוצדורה המקובלת. הבעל סירב לסדר גט פיטורין במועד שנקבע. בית הדין לא הפעיל אמצעים לאכיפת חיובו כדי לאפשר לבעל ולבא כוחו להשלים את מאמציהם להגיע להסדר בעניינים הממוניים. בית הדין הבהירשעל פי דין תורה הדרך היחידה להבטחת זכויותהמגיעות לבעל – אם הן מגיעות לו –היא הגשת תביעהבפני בית דיןולא הפעלת אלימות נפשית נגד האישה ועיגונהוכפי שהרחבנו בפסק דיננו. הגשת תביעה ומתן פסק דין הם הפתרון האמיתי על פי תורתנו הקדושהללא תלות בשאלה מה יהיו מסקנות פסק הדין וכדשנינו בסנהדרין (ז, א): "ההוא דהוה קאמר ואזיל: 'דאזיל מבי דינא שקל גלימא – ליזמר זמר וליזיל באורחא.'" ופירש רש"י שם: "דמבי דינא שקלוה גלימיה – מי שנטלו בית דין טליתו לפורעה לאחר. ליזמר וליזיל – הואיל ודין אמת דנו, לא הפסיד כלום, אלא גזילה הוציאו מידו." ועיין שם ביד רמ"ה שכתב: דמבי דינא שקלי גלימיה – מי שניטלת גלימתו בדין אמת וחזרה לבעליה בשמחה ובשירים מהלך בשובו בדרך, ואין הדבר קשה עליו. וקרא כתיב "גם כל העם הזה על מקמו יבא בשלום" ומשמע לא שנא זכאי ולא שנא חייב. בני הזוג שבפנינו הם ממשפחות של חסידות גור. שני בני הזוג הם שומרי מצוות ומחזיקים עצמם כשייכים לחסידות. אין ספק שמי שמגדיר את עצמואדם שומר תורה ומצוות כפוף וחייב לנהוג כפי קביעת תורתנו הקדושה, ואינו יכול לפעול כראות עיניו כדי להפיק זממו רצונותיו ותאוותיו. ואףדשנינו בבבא קמא (כז, ב)דעביד איניש דינא לנפשיה, ופסקוהו הרמב"ם והשולחן ערוך, דין זה הוא רק אם יוכל להוכיח לבית דין שעל פי ההלכה הדבר שייך לו, שאם כך – יכול לתפוס ממונו על סמך מה שיוכיח אחר כך בבית דין שכדין תפס, אךודאי שאינו יכול לתפוס ממון של אחר כדי שהחייב לו ישלם לו, וקל וחומר שאינו רשאי לתפוס את גופו. בנידון דידןהבעל תופס גופה של האישה ומעגנה,וחובה על בית הדין להוציא מידואת שתופס בו שלא כדין. בית הדין נמנע לעת עתה מלממש את החיובים הממוניים שהוטלו על הבעל בפסק דיננו, וכן נמנענו לעת עתה מהוצאת צווי הגבלה והפעלת הרחקות דרבנו תם. אךלא לעולם חוסן. מכיוון שהבעל – בהתנהלותו – פועל שלא כדין תורה ופועל באופן לא הגיוני,עלה חששבליבנו שהבעל ינסה לחמוק מלהופיע בבית הדין בדרכים שונות (שאין ברצוננו לפרטן כדי שלא ילמדו מושחתים מדברינו באיזה אופן לפעול).לפיכך הוציא בית הדין צו הבאהכדי להבטיח את הופעתו בפנינו, ובמסגרתו הוציא בית הדין צו מעצר שאמור היה להתבטל על ידיהפקדת ערבותכספית שתבטיח הופעתו של הבעל לדיונים. כאמור,צו מעצר זה לא נעשה לשם אכיפת חיובו של הבעל בגט אלא להבטחת הופעתולדיונים. משום מה (ואולי בכוונה) לא הפקידו הבעל ומשפחתו את הסכומים שנדרשו, ובשל כך נעצר הבעל –דבר שגרם ל"משפחתו – ידידיו – חבריו" לנסות להפחיד את אבי האישה ואת הטוענת הרבנית המייצגתאותה. חובתנו להבהיר:התנהלות הבעל אינה כפי שקבעה תורתנו הקדושה, וכן התנהלות "משפחתו – ידידיו – חבריו" המנסים להטיל אימהעל הגורמים המסייעים לה. שהרי תורתנו – "דרכיה דרכי נעם וכל נתיבתיה שלום". ובמקוםלפעול כפי שאמור לפעול מי שיראת ה' בלבבולהגיש תביעהולדון על פי דין תורההנ"לפועלים באמצעי סחיטהלהשיג את שהבעל חושב שמגיע לו, ואינו מוכן להגיש תביעתו ולפעול כפי שמחייבת התורה. הבעל ואבי האישה משתייכים לקהילת חסידי גור, ומן הראוי שיפעלו לפתרון על פי דין תורה או פשרה באמצעות דייני ורבני הקהילה. דרך זו היאדרך המלךבמקרה שלפנינוכשלצערנו על פי חוק דייני בתי הדין הרבנייםהם היחידים המנועים מלדוןבסכסוך זה, אף אם הצדדים יקבלו עליהם את סמכותם לדון. בדיון שנערך לפנינו ביום י"ח באייר תשע"ט (23.5.19) הופיע הבעל וסירב לסדר גט פיטורין. עם זאת הבעל ומשפחתו הפקידו את הערבויות להבטחת הופעתו בפני בית הדין. חובתנו להדגיש שאף שלעת עתה בית הדין לא הפעיל את צו ההגבלה של מאסר כדי להבטיח סידור הגט,בית הדין לא יימנעמלעשות כןאם יגיע למסקנה שרק באמצעות מאסר יקיים הבעל את שהוא מחויב בו על פי דין תורה. מסקנות ומתן הוראות לאור האמור בית הדין קובע: א. אנו קובעים מועד נוסף לסידור גט פיטורין לג' בסיוון תשע"ט (6.6.19) בשעה 12:00. ב. בשלב זה מזמין בית הדין את הבעל בלבד. אם ייאות הבעל לסדר גט פיטורין תוזמן האישה במועד זה לקבלתו. ג. אם יסרב הבעל לסדר גט פיטורין גם במועד זה יקבע בית הדין את אופן המשך טיפולו לאכיפת סידור הגט על הבעל. ד. ההחלטה מותרת לפרסום לאחר השמטת פרטי הזיהוי של הצדדים. ניתן ביום כ"ב באייר התשע"ט (27.5.2019). הרב אליעזר איגרא הרב א' אהרן כץ הרב שלמה שפירא
פסקים קשורים
המעכב גט בשל תביעות
המעכב גט בשל תביעות ממוניות וסייעניו הנוקטים דרכים פסולות של הטלת אימה
'עוולה' בהסכם לא תאושר בבית הדין, הסכמת אפוטרופוס הפוגעת בקטין – בטלה
לעז על הגט כעילה לעיכוב נישואי הבעל ולביטול התחייבויות וויתורי האישה שהיו בהסכם הגירושין
דחיית עילת הגירושין 'מעשה כיעור' כשאינה אלא תואנה; עיכוב הגירושין למרות פירוד ממושך עד סיום ההליך הרכושי משום 'לא יהא חוטא נשכר'
נתינת סמכות ע"י הצדדים לביה"ד לשינוי הסכם שאושר בבימ"ש