סיכום
האשה הגישה תביעה לביטול הסכם גירושין שאושר על ידי בית הדין, בטענה שלא קיבלה את חלקה המגיע לה באיזון המשאבים. טענה כי הדירה מוערכת בכ-600,000 ש"ח עם משכנתא של למעלה מ-220,000 ש"ח, וקבלה רק 140,000 ש"ח בעוד שהחסכונות בחשבון משותף היו למעלה מ-150,000 ש"ח. בית הדין דחה את התביעה בנימוק שהאשה חתמה על ההסכם מתוך ידיעה וכרעון ברור, היתה מיוצגת על ידי עורך דין, ולא הוטעתה. בנוסף, בית הדין קבע שלאשה יש רק שליש בדירה (בשל שלושה שותפים) ובהסכם נלקחו בחשבון חובות וזכויות אחרות. בית הדין חייב את האשה בהוצאות משפט של 2,000 ש"ח בשל חוסר הכנה ראויה של התביעה.
עובדות
הצדדים התגרשו על פי הסכם גירושין שאושר על ידי בית הדין ביום ב' אלול תשס"ח (2.9.08). האשה צעירה משמעותית מהבעל, והרצתה להתגרש כדי להינשא מחדש ולהביא ילדים לעולם, לאחר שלבעל היו בעיות פוריות. בית הדין פסק לחייב את הבעל בגירושין, אך הבעל התנגד בתחילה והסכיים רק לאחר מאמצים רבים ולכן שה אחיו. ההסכם נכתב על ידי בית הדין. האשה היתה מיוצגת על ידי עורך דין שעמד לצידה בכל המו"מ. למחרת אישור ההסכם, הבעל רצה לחזור בו, אך בית הדין שיכנע אותו להסתפק בהסכם. האשה טענה שחלקה בדירה (600,000 ש"ח) מופחת בעדות של משכנתא (220,000 ש"ח), וקבלה רק 140,000 ש"ח בעוד שהחסכונות היו 150,000 ש"ח.
החלטה
בית הדין דחה את תביעת האשה לביטול הסכם הגירושין. בית הדין קבע כי האשה לא קופחה משמעותית בהסכם. אף אם נקבל כי שווי הדירה הוא 600,000 ש"ח, על הדירה מצויה משכנתא של למעלה מ-220,000 ש"ח, וחלקה של האשה בדירה הוא רק שליש (בשל שלושה שותפים). בנוסף, בהסכם נלקחה בחשבון הלואה בסך 50,000 ש"ח שניתנה לאם האשה וכספים נוספים שהבעל תבע מהאשה (כמפורט בסעיף ה' של הסכם הגירושין). האשה חתמה על ההסכם מתוך ידיעה וכרעון ברור, היתה מיוצגת על ידי עורך דין, ולא הוטעתה. בית הדין חייב את האשה בהוצאות משפט של 2,000 ש"ח בשל חוסר הכנה ראויה של התביעה, וממליץ לנתבע לוותר על חיוב זה אם האשה תמשוך את התביעה.
נימוקים
בית הדין קבע כי התביעה לביטול ההסכם אין לה בסיס משפטי. האשה לא טענה שום טענה שלא היתה ידועה ומודעת לה בעת עריכת ההסכם. בנוסף, בית הדין הערים כי ב"כ האשה לא ביצע עבודת הכנה ראויה - לא בדק את הנתונים הנדרשים (כגון סכום חוב המשכנתא), ולא ידע להגיד איזו זכויות יש מעבודתו של הבעל ומה חלקה של האשה בהן. בית הדין הדגיש כי האשה היתה מיוצגת על ידי עורך דין שעמד לצידה בכל התהליך, וחתמה על ההסכם מתוך הכרה וידיעה ברורה. אף אם האשה קופחה בהסכם, זה היה מתוך בחירה מודעת שלה - הרצתה להתגרש בהקדם כדי להינשא מחדש. בנוגע לחיוב בהוצאות, בית הדין קבע שזו תביעה חסרת בסיס וב"כ האשה לא בדק כראוי את הנתונים.
טקסט מלא של הפסק ←
הצדדים התגרשו ביום ג' אלול תשס"ח 3/09/08 ע"פ הסכם גירושין שאושר ע"י ביה"ד. האשה הגישה תביעה לביטול פס"ד. ביום ח' שבט תשס"ט 2/2/09. התקיים דיון, האשה וב"כ טענו שהאשה לא קיבלה מה שמגיע לה ע"פ החוק, לדבריה הדירה מוערכת בסך 600,000 ש"ח וע"כ יש משכנתא מעל 220,000 ש"ח אולם מתוכם רוב המשכנתא תהפוך בסוף למענק. בנוסף טען ב"כ האשה שלבעל יש זכויות מעבודתו. היה חסכון לצדדים בסך יותר מ 150,000 ש"ח, והאשה בסך הכל קבלה רק 140,000 ש"ח. ב"כ האיש טען שההסכם נעשה מתוך ידיעה והחלטה ברורה של האשה שרצתה להתגרש, וכן היתה מיוצגת ע"י עו"ד מטעמה. האשה לא הוטעתה ע"י הנתבע וגם לא טעתה, היא עשתה את השיקול בגינו הסכימה להסכם. כמו כן למעשה האשה כמעט קבלה את כל חלקה המגיע לה ולכן ב"כ הנתבע מבקש לחייב את האשה בהוצאות משפט בסך 4,000 ש"ח עבור טיפולו בתיק הכולל עריכת כתב תביעה וכן להופיע לדיון בביה"ד. ב"כ האשה אמר שלאור תביעתו לא מגיע לנתבע הוצאות. אחרי העיון בדברי הצדדים ובחומר שבתיק מחליט ביה"ד. מדובר באשה שפתחה תיק לחיוב הבעל בגירושין. האשה יותר צעירה מהבעל בהרבה שנים, ולבעל היו בעיות פוריות בגינן רצתה להתגרש ממנו כדי שתוכל להנשא לאחר ולהביא ילדים לעולם. האשה מאסה בבעלה ולא יכלה עוד להשאר איתו. ביה"ד ניסה להביא את הצדדים להסכמה, אולם לבסוף ביה"ד פסק לחייב את הבעל בגירושין. למרות זאת הבעל לא הסכים להתגרש, ואחרי מאמצים רבים ביה"ד הביא את הצדדים להסכם גירושין אשר נכתב ע"י ביה"ד. האשה היתה מיוצגת ע"י עו"ד מטעמה שעמדה לצידה בכל המו"מ ודאגה לזכויותיה, ההסכם אושר וקיבל תוקף פס"ד ביום ב' אלול תשס"ח 2/9/08. למחרת היום שוב באו הצדדים כדי לגמור הענין בג"פ ואז הבעל רצה לחזור בו ולבטל ההסכם, ראה פרוטוקול מיום ג' אלול תשס"ח 3/9/08. ביה"ד ניסה שוב להביא אותם לידי הסכם, ורק כאשר הבעל בא עם אחיו ולאחר שכנוע אזי הבעל הסכים להתגרש ע"פ ההסכם שאושר ע"י ביה"ד. למעשה האשה לא קופחה משמעותית בהסכם. גם אם נקבל גרסת ב"כ האשה ששווי הדירה הוא בסך כ- 600,000 ש"ח הרי רובצת עליה משכנתא בסך יותר מ 220,000 ש"ח. כמו כן חלקה של האשה בדירה הוא רק שליש הואיל ויש 3 שותפים בדירה. כמו כן בהסכם נלקחה בחשבון הלואה בסך 50,000 ש"ח שהצדדים נתנו לאם האשה, וכן כספים נוספים שהבעל תבע מהאשה, וכפי שנכתב בסעיף ה' מהסכם הגירושין. גם אם באמת האשה קופחה בהסכם, הרי זה היה מתוך ידיעה ברורה, שהענין שווה לה כדי למהר ולקבל גיטה בהקדם. האשה לא הוטעתה כלל ועיקר, וחתמה על ההסכם מתוך הכרה וידיעה ברורה. האשה לא טענה שום טענה שלא היתה מודעת לה. הבעל הוא שרצה לבטל ההסכם, והאשה רצתה מאד להתגרש ע"פ ההסכם. רק אחרי שביה"ד שיכנע הבעל אז נאות והסכים להתגרש ולתת לה גט. לאור האמור ביה"ד דוחה את תביעתה של האשה וב"כ לביטול ההסכם. בנוגע לתביעה ב"כ הנתבע לחיוב הוצאות נראה לביה"ד, הואיל שמדובר בתביעה שאין לה בסיס. האשה לא העלתה שום טענה שלא היתה ידועה ומודעת לה בעת עריכת ההסכם. ביה"ד נוכח שב"כ האשה לא בדק הנתונים הנדרשים לביסוס התביעה לביטול ההסכם. ביה"ד שאל את האשה וב"כ מהו הסכום של חוב המשכנתא. אחרי שביה"ד העיר לו הוא יצא מחוץ לאולם ובירר את הסכום טלפונית. כמו כן ב"כ האשה לא ידע להגיד איזה זכויות יש מעבודתו של הבעל אם בכלל ישנ[ן] זכויות כאלו, ומה חלקה של האשה בה[ן]. ברור שלתביעה זו לא נעשתה עבודת הכנה ראויה מראש, וע"כ יש לחייב את האשה בהוצאות. לאור האמור ביה"ד מחייב את האשה בהוצאות משפט בסך 2,000 ש"ח כולל מע"מ . ביה"ד ממליץ לנתבע לוותר על חיוב הוצאות זה, במדה והאשה תמשוך את תביעתה. ניתן ביום ח' שבט תשס"ט (02/02/2009) (-) הרב משה אוחנונה, אב"ד (-) הרב דוד מלכא, דיין (-) הרב יגאל לרר, דיין