תלמוד בבלי מסכת יבמות דף 32:

אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: מוֹדֶה רַבִּי יוֹסֵי בְּאִיסּוּר מוֹסִיף. תִּינַח הֵיכָא דְּנָשָׂא חַי וְאַחַר כָּךְ נָשָׂא מֵת — מִגּוֹ דְּאִתּוֹסַף אִיסּוּר לְגַבֵּי אַחִים, אִתּוֹסַף אִיסּוּר לְגַבֵּי דִידֵיהּ. אֶלָּא הֵיכָא דְּנָשָׂא מֵת וְאַחַר כָּךְ נָשָׂא חַי, מַאי אִיסּוּר מוֹסִיף אִיכָּא? וְכִי תֵּימָא מִגּוֹ דְּאִיתְּסַר בְּכוּלְּהוּ אַחְווֹתָא — הַאי אִיסּוּר כּוֹלֵל הוּא. אֶלָּא אָמַר רָבָא: מַעֲלֶה אֲנִי עָלָיו כְּאִילּוּ עָשָׂה שְׁתַּיִם, וְאֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. וְכֵן כִּי אֲתָא רָבִין, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַעֲלֶה אֲנִי עָלָיו כְּאִילּוּ עָשָׂה שְׁתַּיִם, וְאֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. מַאי נָפְקָא מִינַּהּ? לְקׇבְרוֹ בֵּין רְשָׁעִים גְּמוּרִים. וּבִפְלוּגְתָּא. דְּאִיתְּמַר: זָר שֶׁשִּׁימֵּשׁ בְּשַׁבָּת, רַבִּי חִיָּיא אוֹמֵר: חַיָּיב שְׁתַּיִם. בַּר קַפָּרָא אוֹמֵר: אֵין חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. קָפַץ רַבִּי חִיָּיא וְנִשְׁבַּע: הָעֲבוֹדָה! כָּךְ שָׁמַעְתִּי מֵרַבִּי: שְׁתַּיִם. קָפַץ בַּר קַפָּרָא וְנִשְׁבַּע: הָעֲבוֹדָה! כָּךְ שָׁמַעְתִּי מֵרַבִּי: אַחַת. הִתְחִיל רַבִּי חִיָּיא לָדוּן: שַׁבָּת לַכֹּל נֶאֶסְרָה, כְּשֶׁהוּתְּרָה בַּמִּקְדָּשׁ — אֵצֶל כֹּהֲנִים הוּתְּרָה. לְכֹהֲנִים הוּתְּרָה, וְלֹא לְזָרִים. יֵשׁ כָּאן מִשּׁוּם זָרוּת, וְיֵשׁ כָּאן מִשּׁוּם שַׁבָּת. הִתְחִיל בַּר קַפָּרָא לָדוּן: שַׁבָּת לַכֹּל נֶאֶסְרָה, כְּשֶׁהוּתְּרָה בַּמִּקְדָּשׁ — הוּתְּרָה. אֵין כָּאן אֶלָּא זָרוּת. בַּעַל מוּם שֶׁשִּׁימֵּשׁ בְּטוּמְאָה. רַבִּי חִיָּיא אוֹמֵר: חַיָּיב שְׁתַּיִם. בַּר קַפָּרָא אוֹמֵר: אֵין חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. קָפַץ רַבִּי חִיָּיא וְנִשְׁבַּע: הָעֲבוֹדָה! כָּךְ שָׁמַעְתִּי מֵרַבִּי: שְׁתַּיִם. קָפַץ בַּר קַפָּרָא וְנִשְׁבַּע: הָעֲבוֹדָה! כָּךְ שָׁמַעְתִּי מֵרַבִּי: אַחַת. הִתְחִיל רַבִּי חִיָּיא לָדוּן: טוּמְאָה לַכֹּל נֶאֶסְרָה, כְּשֶׁהוּתְּרָה בַּמִּקְדָּשׁ — אֵצֶל כֹּהֲנִים תְּמִימִים הוּתְּרָה. לְכֹהֲנִים תְּמִימִים הוּתְּרָה, וְלֹא לְבַעֲלֵי מוּמִין. יֵשׁ כָּאן מִשּׁוּם בַּעֲלֵי מוּמִין, וְיֵשׁ כָּאן מִשּׁוּם טוּמְאָה. הִתְחִיל בַּר קַפָּרָא לָדוּן: טוּמְאָה לַכֹּל נֶאֶסְרָה, כְּשֶׁהוּתְּרָה בַּמִּקְדָּשׁ — הוּתְּרָה, אֵין כָּאן אֶלָּא מִשּׁוּם בַּעַל מוּם. זָר שֶׁאָכַל מְלִיקָה, רַבִּי חִיָּיא אוֹמֵר: חַיָּיב שְׁתַּיִם. בַּר קַפָּרָא אוֹמֵר: אֵין חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. קָפַץ רַבִּי חִיָּיא וְנִשְׁבַּע: הָעֲבוֹדָה! כָּךְ שָׁמַעְתִּי מֵרַבִּי: שְׁתַּיִם. קָפַץ בַּר קַפָּרָא וְנִשְׁבַּע: הָעֲבוֹדָה! כָּךְ שָׁמַעְתִּי מֵרַבִּי: אַחַת. הִתְחִיל רַבִּי חִיָּיא לָדוּן: נְבֵלָה לַכֹּל נֶאֶסְרָה. כְּשֶׁהוּתְּרָה בַּמִּקְדָּשׁ — אֵצֶל כֹּהֲנִים הוּתְּרָה. לְכֹהֲנִים הוּתְּרָה, וְלֹא לְזָרִים. יֵשׁ כָּאן מִשּׁוּם זָרוּת, וְיֵשׁ כָּאן מִשּׁוּם מְלִיקָה. הִתְחִיל בַּר קַפָּרָא לָדוּן: נְבֵלָה לַכֹּל נֶאֶסְרָה, כְּשֶׁהוּתְּרָה בַּמִּקְדָּשׁ — הוּתְּרָה, אֵין כָּאן אֶלָּא מִשּׁוּם זָרוּת.