סיכום
תובעת תובעת מנתבע (בעלה לשעבר) הפרש בדמי מזונות לילדים. בהסכם הגירושין נקבע שכאשר הבעל בחו"ל ישלם סכום גבוה יותר מאשר כשהוא בארץ. הבעל נסע לחו"ל ובקש ממנה להסכים לתשלום הנמוך למשך שלושה חודשים, והיא הסכימה בתנאי שמהחודש הרביעי ישלם את הסכום הגבוה. הבעל חזר לאחר 3.5 חודשים, והתובעת דורשת את ההפרש בסך 5,140 ₪. בית הדין קבע שהבעל חייב בהפרש, אך לאור מצבו הכלכלי הקשה, דחה את התחלת הפרעון לאחר סיום תשלום קצבת הנכות עבור רכב וקבע פרעון בחמשה תשלומים חודשיים.
עובדות
בהסכם הגירושין שנחתם סמוך לחנוכה נקבע שדמי המזונות לילדים תלויים במקום מגוריו של הבעל: סכום נמוך יותר אם בארץ וסכום גבוה יותר אם בחו"ל. לפני פסח הבעל נסע לחו"ל וביקש מהתובעת להסכים לתשלום הנמוך לשלושה חודשים בלבד. התובעת הסכימה בתנאי שמהחודש הרביעי ישלם את הסכום הגבוה המובטח בהסכם. הבעל חזר לאחר 3.5 חודשים. התובעת טוענת שגם התחייב להשלים עבור 100 ₪ לכל ילדה בביגוד ותשלם רק 480 ₪. הבעל טוען שהוא נתן דמי כיס לילדים בנוסף לדמי הביגוד. כמו כן התובעת טוענת שלקחה הלוואה עבור רכב לבעל, הרכב נמכר, והיא השלימה את היתרה לבנק. הבעל טוען שויתור זה לא היה מותנה. הבעל טוען שהוא מרוויח 4,000 ₪ בחודש ובקושי גומר את החודש.
החלטה
בית הדין קבע שהבעל חייב לשלם הפרש בסך 5,140 ₪. הבעל לא יחויב בדמי הביגוד הנוספים בשל כך שנתן דמי כיס לילדים בתקופה בעדו המדובר.
נימוקים
בית הדין קבע שלאחר עיון בהסכם ובטענות הצדדים, לאחר שבהסכם לא נכתב לכמה זמן הבעל יוצא לחו"ל או אם דעתו לחזור, עצם היציאה לחו"ל מחייבת את הבעל בתשלום גבוה כפי שנכתב בהסכם. בית הדין קבע שהתובעת טוענת שהויתור היה מותנה בזמן מסוים ולא באופן גורף, ולכן לא ניתן לקבל את טענת הבעל שהיא ויתרה באופן כללי. על פי הדין הבעל חייב לשלם את ההפרש. אולם בהתחשב במצבו הקשה של הבעל כעת, בית הדין נתן ארכה כדי לדחות את התחלת הפרעון לאחר סיום תשלום קצבת הנכות עבור הרכב.
טקסט מלא של הפסק ←
מס. סידורי:291 דמי מזונות לילדים תשס"ח/7 בירור דברים שבין התובעת: הגב' פ'. לבין הנתבע: מר פ'. בנושא: דמי מזונות לילדים. טענות הצדדים: תובעת, גב' פ': בהסכם הגירושין שלנו שהיה סמוך לחנוכה השנה היה כתוב שאם מר פ' בארץ משלם פחות ואם הוא בארה"ב ישלם יותר בכל חודש, לפני פסח הוא נסע לחו"ל וביקש ממני שבשלשה החודשים הקרובים ישלם לפי הסכום שהיה אמור לשלם אם הוא בארץ. הסכמתי אם מהחודש הרביעי ישלם לפי הסכום הגבוה שהוסכם עליו בארה"ב, הוא חזר כעבור 3.5 חודשים ואני תובעת את ההפרש, גם בניתי על זה את הוצאות הבית שלי. כמו כן התחייב לשלם 100 $ לכל ילדה ובפועל שילם פחות והוא חייב עוד 480 ₪ עבור ביגוד. נתבע, מר פ': כשהתגרשנו לא חשבתי לגור בחו"ל רק הלכתי כדי לתמוך במשפחתי, אני מרוויח כ 4,000 ₪ נכון לעכשיו ובקושי גומר את החודש, אין לי כסף ואין לי ממה לחיות. גב' פ': לקחתי הלוואה עבור קנית רכב עבורו והרכב נמכר ואני השלמתי את היתרה לבנק והוא נשאר נקי מהחוב, יש לו קיצבת נכות ובכל חודש היא משלמת את החוב לבנק עבור ההלוואה. מר פ': היא לא אמרה שהוויתור הוא תנאי, היא ויתרה על זה ואיני חייב עוד, כמו כן נתתי לילדים דמי כיס כמאה דולר בנוסף לדמי ביגוד. ע"כ עיקר הטענות הצדדים חתמו על שטר בוררות. בירור הדין לאחר העיון בנושא בהסכם ובטענות הצדדים נראה לבית הדין שהיות ובהסכם לא כתוב לכמה זמן הוא יוצא לחו"ל או אם דעתו לחזור, ממילא עצם היציאה מחייבת את הבעל בתשלום גבוה כפי שנכתב בהסכם, ומה גם שהאשה טוענת שאדעתא דהכי היא הסכימה לוותר ולא באופן גורף ולכן אין לקבל את טענת הבעל שהיא ויתרה כשזה בניגוד לדברים מפורשים בהסכם. לכן סבור בית הדין שמצד הדין הבעל חייב לשלם את ההפרש, אולם בהתחשב במצבו הקשה העכשווי, בית הדין נותן ארכה כדי לדחות את התחלת הפרעון לאחר שיגמר תשלום קצבת הנכות עבור הרכב ואז לפרוס את יתרת החוב בסך 5,140 ₪ לחמשה חדשים, החישוב הוא היות והבעל נתן דמי כיס באותם חודשים לילדים אין לחייב את יתרת החוב עבור הביגוד. לסיכום, על הבעל לשלם את הסכום 5,140 ₪, התחלת זמן הפרעון - מזמן גמר תשלום הלוואה עבור הרכב מקצבת הנכות. בתקווה שהצדדים יבינו את רוח הדברים והאמת והשלום אהבו. בכבוד רב הרב דוב ליאור הרב אהרון אליהו הרב הירשנזון ישראל נושאים בית דין - סדרי דין > סדרי דין > פסק דין ומעשה בית דין > פרק הזמן לביצוע הפסק > דחיית הביצוע - מסדרין לבעל חוב חוב (הלוואה) - חוזה (הסכם/התחייבות) > חוב (הלוואה) > פרעון וגבייה של חוב > לשיעורין (תשלומים) > כשאין לחייב ממה לפרוע פרעון וגבייה של חוב > "מסדרין לבעל חוב" > דחיית פרעון החוב פרעון וגבייה של חוב > לשיעורין (תשלומים) > לשיעורין (תשלומים) מחילה - מתנה - צוואה > מחילה > פרשנות המחילה > מחלה לבעלה על דמי מזונות גבוהים לזמן קצוב שטרות > פרשנות > של מונחים ולשונות > כללי > "אם יצא לחו"ל" של כוונת הצדדים > אם ויתור זמני על התחיבות מותנה בקיומה לאחר תום הזמן