טקסט מלא של הפסק ←
קניית סמכות שיפוט אף כשקיימת מעורבות של צד ג'' בית הדין האזורי חיפה בפני כבוד הדיינים: הרב מיכאל בלייכר הרב יצחק אושינסקי הרב ישראל דב רוזנטל דיין, יו"ר כ"ט באדר ב התשע"א (04/04/2011) גירושין, מזונות, החזקת ילדים/הסדרי ראיה, חלוקת רכוש - כריכה, מורדת נושא הדיון: קניית סמכות שיפוט אף כשקיימת מעורבות של צד ג'' בפנינו תביעת גירושין של הבעל - תביעה כרוכה, בה כלל הבעל את עניני הרכוש, מזונות האשה ומשמורת הילדים. האשה, באמצעות ב"כ, טוענת לחוסר סמכות בית הדין. דיון ראשון התקיים ביום 27.2.11, כאשר הבעל וב"כ הופיעו, אך האשה לא הופיעה. להלן מהלך הדיון וטענת ב"כ הבעל: ביה"ד: ב"כ האשה שלחה פקס שהאשה חולה. ב"כ הבעל: זה ברור כי יש בעיה של סמכות, אחרי שהגשנו את התביעות היא הגישה תביעות לביהמ"ש ולכן הם לא הגיעו כדי שביהמ"ש יפסוק בענין הסמכות, אני מבקשת מועד מוקדם שלא יגרם לנו נזק, העו"ד שלה יכלה להופיע גם אם האשה חולה והיא בכוונה לא הופיעה. בהחלטת בית הדין מאותו יום (ע"י הרכב בית הדין הקודם) נאמר כך: לפני בית הדין הונחה בקשת האשה וב"כ לדחיית מועד הדיון בגין מחלתה של האשה. לדברי ב"כ הבעל זהו תרגיל שנעשה במכוון על מנת שבית המשפט יקבע את סמכותו בנושאים שפתחה האשה לאחר שפתחה תיקי תביעה שם לאחר שהבעל פתח בבית הדין, מבקשים שבית הדין יקבע מועד מוקדם לדון בעניין הסמכות. לאור האמור מחליט בית הדין כדלהלן: א. לקבוע מועד נוסף. ב. על האשה וב"כ להמציא לבית הדין בתוך 14 יום אישור רפואי תקף למוסדות המשפטיים. דיון נוסף התקיים ביום א' אדר ב' תשע"א 7.3.11, ע"י המותב החדש של בית הדין. בית הדין קיים דיון בתביעות הבעל, שכלל בין השאר דיון בשאלת סמכות בית הדין. להלן ציטוטים מתוך פרוטוקול הדיון הנ"ל: ב"כ האשה: ניתנו החלטות של ביהמ"ש בענין הסמכות. ב"כ הבעל: הגשנו את כל התביעות כרוכות כאן והיום נקבע לזה. ב"כ האשה: יש החלטה שהיא צריכה להגיש סיכומים ולא הגישה. ב"כ הבעל: הגשנו הכל בכתב ההגנה. ב"כ האשה: יש החלטה של ביהמ"ש בענין מזונות אשה זמניים, אנו הגשנו תביעות לביהמ"ש אחרי שהיא ביקשה הקפאת התיקים בביה"ד בתאריך 3.1.11. ב"כ הבעל: פתחנו תיק לפניהם ובקשנו הקפאה ליומיים ואחרי כן בטלנו את ההקפאה ונקבע מועד. ב"כ האשה: ביהמ"ש החליט שהסמכות שלו. ביה"ד לב"כ הבעל: תגישי סיכומים בענין הסמכות והצד השני תגיב. בהחלטתו מאותו יום, בית הדין קבע כי על הבעל וב"כ להמציא לבית הדיון את עמדתם בשאלת הסמכות בצירוף אסמכתאות משפטיות, ולתגובת הצד השני. ואכן, התקבלו בבית הדין סיכומי שני הצדדים בשאלת סמכות בית הדין בתיק הרכוש ושאר התיקים הכרוכים. בית הדין עיין בסיכומי שני הצדדים, כולל כל הנספחים המצורפים. ונעבור להכרעת הדין. קדימות בהגשת התביעות מהבחינה העובדתית, אין חולק כי התיקים בבית הדין נפתחו עוד טרם לפתיחת התיקים בבית המשפט. התיק נפתח ע"י הבעל בבית הדין עוד ביום 26.12.10 (וביום 30.12.10 קבלה האשה את כתב התביעה ואף חתמה על אישור המסירה, ואכן מודה האשה על כך גם בסיכומיה), ואילו בבית המשפט פתחה האשה את התיקים רק ביום 3.1.11. במועד הנ"ל פתחה האשה תיקים למשמורת ואחזקת קטינים, מזונות ומדור ותביעה רכושית; פירוק שיתוף ואיזון משאבים. ובכן, לאור החומר שבתיק, בית הדין קובע כי ברמה העקרונית הסמכות לדון בתיקים הכרוכים, כולל תיק הרכוש, מסורה לבית הדין, וזאת מחמת הנימוקים שיוצגו להלן. ראשית, פתיחת התיק בית הדין קדמה לפתיחת התיק בבית המשפט, כאמור. ונשאלת השאלה, מדוע הגישה האשה וב"כ כתבי תביעה לבית המשפט לאחר שכבר ידעו כי הבעל פתח את התיקים הכרוכים בבית הדין? ואם כבר פתחה תביעה בערכאה אחרת, מדוע לא טענה בפני הערכאה האחרת טענות בדבר הסמכות כגון הטענה העולה כעת כי התביעה בבית הדין אינה כנה וכד', מדוע העדיפה להעלים מבית המשפט את העובדה כי כבר נפתחו תיקים בבית הדין? טענת חוסר כנות, פגם במבחן המשולש בית הדין דוחה את האמור בסיכומי ב"כ האשה אודות חוסר כנות בתביעת הבעל, וקובע כי תביעתו של הבעל והכרוך בה עומדים במבחן המשולש הידוע, ונבאר. הבעל פתח את תביעתו בעילה כי האשה מנהלת "רומן סוער עם גבר זר" (סעיף 16 והלאה לכתב התביעה). להלן תבואר עמדת בית הדין כי תביעה זו נעשתה בכנות ובתום לב. כהקדמה וכמבוא לענין האמור, ראה פס"ד בג"ץ (2232/03) מאת כב' הנשיא אהרון ברק, שם הגדיר את מהות הכריכה, ע"פ המבחן המשולש: "סמכותם של בתי הדין הרבניים לדון בעניינים הממוניים הקשורים בתביעת הגירושין קבועה בסעיף 3 ל חוק שיפוט בתי דין רבניים "---יהא לבית דין רבני שיפוט יחודי בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאשה ולילדי הזוג". כדי שהכריכה בתביעת גירושין תשמש נימוק לשלילת הסמכות של בית המשפט האזרחי בענין הכרוך, נדרש בעל דין, המסתמך על הכריכה, לעמוד בשלושה תנאים ( בג"ץ 6334/96 אליהו נ' בית הדין הרבני האזורי (לא פורסם)): עליו לתבוע בכנות גירושין; עליו לכרוך כדין את הענין הנוסף; עליו לכרוך בכנות את הענין הנוסף. שלושת מבחני העזר נועדו למנוע ניצול לרעה של הסדר הכריכה על-ידי מי מבני הזוג. מטרתם למנוע שימוש לרעה בסעיף הכריכות על ידי הקמת מחסום מלאכותי מפני פניה לערכאה האזרחית" ( בג"ץ 5679/03 פלוני נ' מדינת ישראל ואח' (טרם פורסם)). הכריכה - כך נפסק בשורה ארוכה של פסקי דין – צריכה להיות "כנה" (ראו, בין היתר, בר"ע 120/69 שרגאי נ' שרגאי, פ"ד כג ע"א 22/70 זעירא נ' זעירא, פ"ד כד ע"א 328/67 שרפסקי נ' שרפסקי, פ"ד כב בנסיבות תיק זה, בית הדין קובע כי התקיימו התנאים הנדרשים למבחן המשולש, ונפרט: תיק הגירושין נפתח בראשונה בעילת בגידה חמורה, כמצויין כבר לעיל (כולל הצגת מכתב אהבה שנטען כי נכתב לאשה ע"י אותו גבר זר). בית הדין אינו מוצא פסול בבקשת ביניים שהוגשה להקפאת התיק, מאחר והוסבר ע"י הבעל כי ההקפאה נועדה לבסס את הראיות לבגידת האשה (כפי האמור בבקשה, ויצויין עוד להלן). הדבר מתאים לתביעה כנה, שמטרתה להביא את הצדדים לכלל גירושין, בגין מעשי האשה המתוארים בכתב התביעה. וראה בסיכומי הבעל שכתב עוד: "אין חולק כי תביעת הגירושין הינה כנה, שכן האשה בגדה בבעל ועשתה מעשי כיעור, זאת ועוד, אף היא בתביעתה עותרת להסכם גירושין, היינו מסכימה לגירושין. בבית הדין טענה ב"כ האשה כי היא חזרה בה – והכיצד???". ועוד הוסיפה: "עוד יאמר כי אין ספק כי קיים קרע בין הצדדים, שכן אין חולק כי הצדדים פנו להליך של ייעוץ זוגי". בנוסף, בית הדין קובע כי הכריכה נעשתה כדין, וראה סעיף 41 לכתב התביעה, בו מפורט הרכוש, ולאחר מכן נאמר (סעיף 42): "כן מסמיך הבעל את כב' בית הדין לפסוק ולדון בכל הזכויות הכספיות האחרות כאמור בסעיף 41 לעיל, ועותר לצווים של גילוי מסמכים ומידע לצורך איתור זכויות כספיות שהוברחו ע"י האשה, ככל שהוברחו". כנ"ל מפורטת גם התביעה למזונות (סעיפים 32-35 לכתב התביעה) וכן תביעת המשמורת (סעיפים 36-40, בנוסף להיות כרוכה מעצם טיבה וטבעה). כן ניכר שאף התביעה הרכושית נעשתה בכנות, שהרי נעשתה עוד קודם תביעת האשה בבית המשפט, והיא מצורפת לתביעת הגירושין ונובעת ממנה, לאור הנסיבות המתוארות בכתב התביעה כעילת הגירושין, וכפי המצויין לעיל. כל כריכה מוחזקת בכנותה בנוסף, ניתן לומר שכל עוד ואין ראיות על כך שהכריכה אינה כנה, הרי היא מוחזקת בכנותה, ונטל ההוכחה מוטל על הטוען כי הכריכה פגומה במהותה. וראה גם פס"ד בית הדין האזורי חיפה תיק 765449/1 (מאת כב' הדיינים, הרב מימון נהרי-אב"ד, הרב יוסף יגודה והרב אברהם מייזלס שליט"א) שכתבו כך בענין כנות הכריכה: "ב"כ האשה טוענת, כי הנטל להוכיח את כנות התביעה והכריכה מוטל על הבעל וב"כ, ולא היא לדידנו, השתכנעו בכנות התביעה והכריכה, אך ראוי לציין כי עפ"י דין נטל ההוכחה מוטל על הטוען לשלילת הסמכות לדון בתביעה שהוגשה בפני אותה ערכאה, באופן טבעי מוחזק כל אדם כי תביעתו הוגשה בכנות. חזקה זו נובעת מעצם הזכות הבלתי מותנית של כל אדם לגישה לערכאות המשפטיות לרבות זו של בית הדין הרבני והמבקש להפריך חזקה זו עליו מוטל נטל ההוכחה. ראה ע"א ברטל נ' ברטל כ"ד כ"ט (1) 810,812 דברי השופט חיים כהן "כשלעצמי נראה לי שיש להעמיד תביעה המוגשת לבית הדין או לביהמ"ש בחזקת כנות בחינת אין אדם תובע ולא לו והטוען שתביעה פלונית לוקה בחוסר כנות וחוסר תום לב עליו הראיה". על דיעה זו חזר ביהמ"ש העליון רע"א 213/77 פיינברג נ' פיינברג פ"ד לא (3) 831 וכן בע"א בנארי נ' בנארי. הדברים הללו מתיישבים היטב גם בנדוננו בו הבעל הקדים את האשה בתביעתו לגירושין על כל התביעות הכרוכות בה ונטל ההוכחה לחוסר תוך לב מוטל על האשה וב"כ. בנסיבות דידן, שהכריכה נראית עשויה כדין, ההוכחה לסתירת הכריכה מוטלת על הטוען כך, כאמור. דבר שלא הוכח. הקפאת תיק תביעת הגירושין באשר לטענה העולה בסיכומי האשה כי בית הדין נעדר סמכות אף לאור תביעתו שקדמה, משום שבד בבד עם הגשת התביעה לגירושין ביקש להקפיא את תיק התביעה למשך 3 חודשים (ואף יצאה החלטת בית הדין המאשרת זאת), יש להשיב על כך בתרי: א. הבעל ביקש לחדש את התיק יומיים בלבד לאחר שבקש להקפיאו (כפי המצורף גם לסיכומי הבעל), ביום 29.12.10. באותו יום אף הגיש הבעל בקשה לעיקולים זמניים (ואכן הצווים נתנו ע"י בית הדין), כך שניכר שביקש לחדש את התיק בשנית. מהלך זה היה אף הוא כמה ימים טרם הגשת תביעותיה של האשה בבית המשפט, שהוגשו רק ביום 3.1.11, כאמור. ב. הבקשה להקפאה לא נבעה מחמת בקשה לשלום בית או כל סיבה אחרת העשויה (או עלולה) להוכיח על חוסר כנות בהגשת התביעה, אלא נבעה מכח הרצון לחזק את התביעה בראיות נוספות ומוצקות (איסוף חומר אודות בגידתה של האשה ע"י חוקר פרטי, כפי האמור בגוף הבקשה עצמה מיום 26.12.10), מה שעשוי דווקא לחזק את כנות התביעה. ואכן, בבקשה לחידוש ההליכים וקביעת מועד לדיון, שהתקבלה לאחר יומיים, נאמר כי בידי הבעל הוכחות חותכות כי האשה אכן בוגדת בבעלה, ואף התבקש בית הדין לקבוע בבהילות מועד לדיון בגירושין. ועוד נוסיף, לדיון שהתקיים ביום 27.2.11 האשה וב"כ לא הופיעו. כבר אז טענה ב"כ הבעל (מתוך הפרוטוקול): "זה ברור כי יש בעיה של סמכות, אחרי שהגשנו את התביעות, היא הגישה תביעות לבית המשפט, ולכן הם לא הגיעו כדי שבית המשפט יפסוק בענין הסמכות. אני מבקשת מועד מוקדם שלא יגרם לנו נזק...", כפי המצויין לעיל. זכויות צד ג'? מכתבי התביעה בענין הרכוש – זה שהוגש ע"י הבעל בבית הדין וזה שהוגש ע"י האשה בבית המשפט – נראה כי עיקר המחלוקת שבין הצדדים נסובה אודות היקף הזכויות ודרך פירוק זכויות הצדדים בבית מגוריהם הנמצא בבית פרטי על מגרש אשר מחצית הזכויות בו הועברו משם הורי הבעל על שם הצדדים. כפי הנראה, לקראת או במהלך בניית בית מגורי הצדדים נרשמו כך מחצית הזכויות במגרש ובהמשך לכך ניתנה לבני הזוג הלוואה בנקאית שנרשמה במשכנתא על זכויות הצדדים במגרש. עוד עולה לכאורה כי לטענת הבעל מלוא הזכויות במגרש שייכות להוריו, והרישום על שם הצדדים נועד רק כדי לאפשר את נטילת ההלוואה תוך רישומה כמשכנתא. לעומת זאת, לטענת האשה, לבני הזוג בעלות מלאה במחצית הזכויות במגרש הרשומות על שמם וכן בבית מגורי הצדדים הבנוי עליו, ויש לפרק את השיתוף של בני הזוג בנכס מקרקעין זה. הננו מבהירים בזאת, כי התביעה שבפנינו היא לחלוקת רכוש בני הזוג ובכך בלבד אנו מתכוונים לדון. יתכן שזכויות הצדדים ברכוש יושפעו מזיקות כאלו או אחרות שיש לצדדים שלישיים כלפי אותו רכוש, אך אין בכך כדי להגביל את סמכות בית הדין לדון ולפסוק לגבי זכויות הרכושיות של הצדדים עצמם, בלי שיהיה בכך כדי לכבול צדדי ג' להכרעות בית הדין. כך גם במקרה דנן. בית הדין יעסוק בפירוק זכויות הצדדים בבית אשר בנו על מגרש אשר על פי הנטען מחצית הזכויות בו רשומות על שם הצדדים. לשם כך זכאים שני הצדדים להוכיח בפני בית הדין את היקף זכויותיהם ולדרוש לפרק את השיתוף בהן בהתאם לדין. יש לציין בהקשר זה כי האשה לא צרפה את הורי הבעל כנתבעים בבית המשפט לעניני משפחה, ויש בעובדה זו כדי לחזק את מסקנתנו כי אין הכרח בצירופם כדי לקבוע את היקף זכויות הצדדים עצמם ולפרק את השיתוף ביניהם באותן זכויות. יחד עם זאת, ככל שלצורך מימוש בעין של פסק הדין שיינתן ע"י בית הדין בענין הרכוש, יהיה צורך בשיתוף פעולה של הורי הבעל וככל ששיתוף פעולה שכזה לא יינתן, הרי לא תהיה מניעה לצד המעוניין למצות את זכויותיו כלפיהם ע"י פניה לבית המשפט המוסמך. לאור האמור, יש לקבוע כי תביעת הגירושין כנה, והעניינים שנכרכו בה נכרכו בכנות וכדין. הסמכות לדון בכל אלו, נתונה לבית הדין הרבני. הרב יצחק אושינסקי, דיין בית הדין קובע כי תביעת הגירושין כנה, והעניינים שנכרכו בה נכרכו בכנות וכדין. הסמכות לדון בכל אלו, נתונה לבית הדין הרבני. ניתן ביום כ"ט באדר ב התשע"א (04/04/2011) הרב מיכאל בלייכר - יו"ר הרב יצחק אושינסקי - דיין הרב ישראל דב רוזנטל - דיין