תלמוד בבלי מסכת יבמות דף 44:

שֶׁהַוָּלָד פָּגוּם לַכְּהוּנָּה. מַאן הַכֹּל מוֹדִים — שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי, דְּאַף עַל גַּב דְּאָמַר שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי: אֵין מַמְזֵר מֵחַיָּיבֵי לָאוִין, נְהִי דְּמַמְזֵר לָא הָוֵי, פָּגוּם מִיהָא הָוֵי, מִקַּל וָחוֹמֶר מֵאַלְמָנָה. וּמָה אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, שֶׁאֵין אִיסּוּרָהּ שָׁוֶה בַּכֹּל — בְּנָהּ פָּגוּם, זוֹ, שֶׁאִיסּוּרָהּ שָׁוֶה בַּכֹּל — אֵינוֹ דִּין שֶׁבְּנָהּ פָּגוּם? אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְאַלְמָנָה שֶׁכֵּן הִיא עַצְמָהּ מִתְחַלֶּלֶת. וְעוֹד: ״הִיא תּוֹעֵבָה״ כְּתִיב, וְאֵין בָּנֶיהָ תּוֹעֲבִין. וְעוֹד, תַּנְיָא: הַמַּחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ וְהַנּוֹשֵׂא חֲלוּצָתוֹ וְהַנּוֹשֵׂא קְרוֹבַת חֲלוּצָתוֹ, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵין לוֹ בָּהּ קִדּוּשִׁין, וְאֵינָהּ צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵּט, וְהִיא פְּסוּלָה, וּוְלָדָהּ פָּסוּל, וְכוֹפִין אוֹתוֹ לְהוֹצִיא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יֵשׁ לוֹ בָּהּ קִדּוּשִׁין, וּצְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵּט, וְהִיא כְּשֵׁרָה וּוְלָדָהּ כָּשֵׁר. לְמַאן, לָאו לִכְהוּנָּה? לָא, לַקָּהָל. אִי הָכִי, הִיא כְּשֵׁרָה, לְמַאן? אִילֵימָא לַקָּהָל — פְּשִׁיטָא, מִשּׁוּם דְּזַנְּיָא אִפַּסְלָה לַקָּהָל?! אֶלָּא לָאו לִכְהוּנָּה, וּמִדְּהִיא לִכְהוּנָּה, וְלָדָהּ נָמֵי לִכְהוּנָּה! מִידֵּי אִירְיָא? הָא כִּדְאִיתָא וְהָא כִּדְאִיתָא. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּקָתָנֵי רֵישָׁא: הִיא פְּסוּלָה וּוְלָדָהּ פָּסוּל. הִיא פְּסוּלָה לְמַאן? אִילֵימָא לַקָּהָל, מִשּׁוּם דְּזַנְּיָא אִפַּסְלָה לֵיהּ לַקָּהָל?! אֶלָּא לָאו לִכְהוּנָּה. וּוְלָדָהּ פָּסוּל, לְמַאן? אִילֵימָא לִכְהוּנָּה: הָא לַקָּהָל כָּשֵׁר? הָאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: הַוָּלָד מַמְזֵר! אֶלָּא פְּשִׁיטָא לַקָּהָל. וּמִדְּרֵישָׁא הָא כִּדְאִיתָא וְהָא כִּדְאִיתָא, סֵיפָא נָמֵי הָא כִּדְאִיתָא וְהָא כִּדְאִיתָא. וְ״הִיא תּוֹעֵבָה״ נָמֵי — הִיא תּוֹעֵבָה וְאֵין צָרָתָהּ תּוֹעֵבָה, אֲבָל בָּנֶיהָ תּוֹעֲבִין. אֶלָּא אַלְמָנָה קַשְׁיָא: מָה לְאַלְמָנָה שֶׁכֵּן הִיא עַצְמָהּ מִתְחַלֶּלֶת! אֶלָּא, אִי אִתְּמַר הָכִי אִתְּמַר: אָמַר רַב יוֹסֵף אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי: הַכֹּל מוֹדִים בְּבָא עַל חַיָּיבֵי כָּרֵיתוֹת שֶׁהַוָּלָד פָּגוּם. מַאן הַכֹּל מוֹדִים, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. דְּאַף עַל גַּב דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: אֵין מַמְזֵר מֵחַיָּיבֵי כָּרֵיתוֹת, נְהִי דְּמַמְזֵר לָא הָוֵי — פָּגוּם מִיהָא הָוֵי, מִקַּל וָחוֹמֶר מֵאַלְמָנָה: וּמָה אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, שֶׁאֵין אִיסּוּרָהּ שָׁוֶה — בַּכֹּל בְּנָהּ פָּגוּם, זוֹ שֶׁאִיסּוּרָהּ שָׁוֶה בַּכֹּל — אֵינוֹ דִּין שֶׁבְּנָהּ פָּגוּם. וְכִי תֵּימָא: מָה לְאַלְמָנָה, שֶׁכֵּן הִיא עַצְמָהּ מִתְחַלֶּלֶת — הָכָא נָמֵי, כֵּיוָן שֶׁבְּעָלָהּ, עֲשָׂאָהּ זוֹנָה. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַכֹּל מוֹדִים בְּעֶבֶד וְגוֹי הַבָּא עַל בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁהַוָּלָד מַמְזֵר. מַאן ״הַכֹּל מוֹדִים״ — שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי. דְּאַף עַל גַּב דְּאָמַר שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי אֵין מַמְזֵר מֵחַיָּיבֵי לָאוִין — הָנֵי מִילֵּי