חובת בית הדין למנוע תחושה, אפילו שגויה, של חשש למשוא פנים ואת הסתתמות טענות אחד מבעלי הדין
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
דיינים: הרב אברהם שינדלר, הרב מימון נהרי, הרב ציון לוזאילוז בית דין: עו"ד עמרם חיימי, עו"ד מאירה אזרד
פסקים קשורים
סמכותו וחובתו של בית הדין לפסוק מזונות בהתאם לשיקול דעתו ההלכתי העצמאי באופן בלתי תלוי
התרשמות בית הדין מכנות בקשת שלום בית; 'מזונות מעוכבת' – מהות ומקור הסמכות בכלל ובמקרי 'עגונות חו"ל' בפרט
גבולותיו של 'סעד זמני דחוף' בעניין מזונות הניתן בבית הדין למרות קביעתו כי אינו מוסמך לדון במזונות הקבועים
סמכות בית הדין בתביעה כרוכה של אזרח, גם אם אינו תושב, בהתקיים זיקות שדי בהן כדי לראות בו 'יהודי בישראל'
ערעורי ובקשות סרק שאינם מצביעים על טעות של בית הדין ושעניינם בהחלטות חלוטות זה מכבר ובטענות שאין בית הדין מוסמך לדון בהן
ערעורי ובקשות סרק שאינם מצביעים על טעות של בית הדין ושעניינם בהחלטות חלוטות זה מכבר ובטענות שאין בית הדין מוסמך לדון בהן