דחיית בקשה חסרת יסוד לעיכוב ביצוע פסק דין שמטרתה היא סיכול הדיון בבית הדין האזורי

לפני בית הדין מונחת בקשת המערערים, בקשה שהוגשה ביום כ"ח בשבט התשפ"א (10.2.21), לעיכוב ביצוע פסק דיננו מיום י"ד בטבת התשפ"א (29.12.20). וזאת לצורך היערכותם להגשת בג"ץ כנגד החלטתנו זו. מטרתה המוצהרת של בקשה זו היא ביטול הדיון הקבוע ליום ראשון הקרוב ב' באדר התשפ"א (14.2.21) בבית הדין האזורי בתל אביב בתיק 1264238/1. הדיון נקבע לבירור הטענות בדבר התנהלותם של המערערים בנכסי ההקדש, לאחר שהמערערים מסרבים ומתחמקים מלמסור למנהל המיוחד שמינה בית הדין דיווח על התנהלותם בנכסי ההקדש. נקדים תחילה את העובדות בתיק זה: פסק הדין האמור ניתן בערעור שהוגש על החלטת בית הדין האזורי בירושלים מיום כ"ד באייר התש"ף (18.5.2020) להעביר אתכלתיקי הקדשות מאה שערים לטיפול בית הדין האזורי בתל אביב, שכבר מינה מנהל מיוחד לבדיקת התנהלות חלק מהקדשות אלו [שכבר נדונו לפניו], מבלי שהייתה פנייה לנשיא בית הדין הגדול רשות להעברת התיק כפי שקובעות תקנות הדיון בעניין העברת תיק מבית דין אזורי אחד לאחר. בית הדין שמע את דברי הצדדים בהרחבה בדיון שנערך בפנינו ביום ח' במרחשוון התשפ"א (26.10.20). בתום הדיון הודיע בית הדין כדלהלן: אנחנו נדחה את הערעור. לגבי העברה לבית הדין האזורי תל אביב וניתן החלטה מנומקת. נרצה לשמוע לגופו של עניין לתיק השני מדוע אתם מתנגדים למינוי של ליכט [– המנהל המיוחד שמינה בית הדין קמא]. המערערים סירבו לדון במועד זה בערעורם [האחר] על החלטת בית הדין האזורי בתל אביב למנות מנהל מיוחד להקדשות, וביקשו מועד נוסף לדיון לגופם של דברים. בית הדין קבע מועד לדיון בעניין החלטת בית הדין למנות מנהל מיוחד, מועד זה נדחה גם הוא בגין בקשת המערערים לקבלת נימוקי בית הדין על קביעת הסמכות של בית הדין האזורי. ביום ז' בכסלו התשפ"א (23.11.20) הוציא בית דיננו את ההחלטה דלהלן: לפני בית הדין ערעור על החלטת בית הדין האזורי ירושלים מיום כ"ד באייר התש"ף (18.5.2020) המורה על העברת עניינם של כלל ההקדשות המשתייכים לאשכול הקדשות "מאה שערים" לבית הדין האזורי תל אביב. המערערים, נאמני ההקדשות, מבקשים "להורות על ביטול פסק הדין ועל השבת הדיון באשכול ההקדשות מאה שערים בפני בית הדין בירושלים". בית הדין שמע דברי הצדדים בקשב רב, ובסופו של הדיון שנערך לפנינו ביום ח' במרחשוון הודיע לצדדים: "אנחנו נדחה את הערעור לגבי העברה לבית הדין האזורי תל אביב וניתן החלטה מנומקת." אחד מחברי בית הדין כתב את הנימוקים העיקריים להחלטה סמוך לדיון, אך נימוקים נוספים שטרם הושלמו מצורפים לפסק הדין שיימסר לצדדים במועד קרוב. עם זאת: החלטה זו, אף שנאמרה למערערים בעל פה, טרם נחתמה על ידי חברי ההרכב – דבר שמונע מהרכב ההקדשות בתל אביב לתת החלטות בתיקי אשכול הקדשות 'מאה שערים' המונחים בפניו, כשמאידך גיסא נאמני הקדש מאה שערים למרות שהודעו להחלטת בית הדין מגישים בקשות בעניינים של חלק מאשכול הקדשות 'מאה שערים' לבית הדין האזורי בירושלים. לאור האמור ומפני הדחיפות בית הדין קובע: א. אשכול הקדשות 'מאה שערים' יידון בפני הרכב ההקדשות בבית הדין בתל אביב בראשות הרה"ג שטסמן. ב. הרכב ההקדשות בירושלים לא ידון בהקדשות אלו. ג. נימוקי ההחלטה יימסרו במועד קרוב. ביום י"ד בטבת התשפ"א (29.12.2020) נתן בית הדין את נימוקיו המפורטים ומבוארים באר היטב, מדוע יידונו הקדשות מאה שערים בבית הדין האזורי בתל אביב בראשות הרה"ג שלמה שטסמן, הממשיך לטפל בחלק מההקדשות הנמצאים בירושלים. שלושת חברי הרכב בית הדין נתנו נימוקיהם להחלטה שהודעה לצדדים וכאמור נחתמה על ידם ביום ז' בכסלו התשפ"א (23.11.20). המערערים 'נאמנים לשיטתם' שלא לעשות את המוטל עליהם ולהסתיר את מעשיהםמבית הדין האזורי ומן המנהל המיוחד שמינה בית הדין,ניסו לדחות את הדיוןהקבוע כאמור ליום ראשון הקרוב.משלא עלתה בידם, הגישו את בקשתםלפנינולעכב ביצוע החלטת בית דיננו עד שיגישו עתירה לבג"ץ לפסול את החלטתנו. לאור הנימוקים שנכתבו בהחלטה,אין אנו רואים מקום לעכב הביצוע. כפי שנקבע בתקנה קמו לתקנות הדיון (המדברת בעיכוב ביצוע של פסק דין של בית הדין האזורי):ערעור לא מעכב ביצוע פסק הדין,הוא הדין שרצון לפנות לבג"ץ או הגשת עתירה לבג"ץ אין בהם כדי לעכב ביצוע החלטתנו. המבקשים יוכלו להגיש בקשה זו לבג"ץ אם ירצו. ויתנהלו על פי הפרוצדורה הנהוגה שם. כךבפרט לאור הדברים האמורים בשולי נימוקיו של הגר"מ עמוסלפסק הדין, המוריםעל כוונתם והתנהלותם של המערערים הנוהגים בהקדש כבתוך שלהם ומסרבים לדווח על מעשיהם. נוסיףונאמר: נימוקינו ניתנו ביום י"ד בטבת התשפ"א (29.12.2020), זאת אומרת: לפני חודש ימים, הדיון בבית הדין האזורי בתל אביב אמור להתקיים בעוד שלושה ימים. במילים אחרות:למערערים היה מספיק זמן להתכונן להגשת העתירה שלהם לבית המשפט. מאחר וגם מועד הדיון הקבוע בבית הדין בתל אביב היה ידוע להם מזה זמן. כוונה עתידית, קרובה או רחוקה, להגשת עתירה לבג"ץ אינה אמורה לעכב את פסק הדין, אחרשהיקף העילות היכולות לעלות בעתירה מצומצם מהיקף הטענות היכולות להיטען בערעור. בנוסף לכך:העתירההמיועדת נוגעת לפסק דין שאינו מכריע בטענות שבמהות או בפגיעה בזכות טיעון דיונית, חריגה מסמכות עניינית או עיוות דין,אלא מתמצה בטענה פרוצדוראלית גרידא של סמכות מקומית. לצד זאת, ההקדשות הדתיים – עקב החוסר בהרכב ההקדשות בתל אביב – לא טופלו זמן רב מדי, ודרושבהםקידום דחוף של הדיוניםוהמעקב בעניינם,במיוחד לאור הטענות הלא פשוטות המועלות לגבי ההתנהלות בנוגע להקדש מאה שערים.כל זאת כאמור מעבר לכך שפסק דיננו מנומק היטב, ולהערכתנו סיכוי העתירה להתקבל קטנים עד קלושים. לאור פרק הזמן הקצר שבו עלינו להוציא החלטתנו. אין כאן המקום להרחיב בנימוקים לעצם הבקשה המוזרהכשלעצמהלעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין הגדול– דבר שאינו מצוי בתקנות הדיון, מאחר שבית המשפט העליון איננו ערכאת ערעור על החלטות שיפוטיות של בתי הדין הרבניים, ועוד חזון למועד. שקלנו לחייב את המערערים בהוצאות בגין בקשתם שהוגשה בחוסר תוםלב ובידיים שאינן נקיות, אך מכיוון שלא נדרשה תגובת הצד השני, לא נחייב בהוצאות לעת עתה. עם זאת הגשת בקשות דומות בעתיד, הגורמות לבזבוז זמנו השיפוטי של בית הדין, תצריך אותנו לשקול בעתיד לחייב אף בהוצאות, ואולי בהוצאות לדוגמה. ההחלטה מותרת בפרסום בהתאם לכללי הפרסום הנהוגים. הרב שלמה שפירא הרב צבי בן יעקב הרב מיכאל עמוס נפסק כאמור. ניתן ביום ל' בשבט התשפ"א (12.2.2021). הרב מיכאל עמוס הרב שלמה שפירא הרב צבי בן יעקב