ביאור הגר"א אבן העזר 61
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
וי"א כו'. עמ"ש בפ"ו דיבמות יש חופה לפסולות ולכן קבעי רב אשי כאן ולא קמיבעיא ליה אמתני' דפ"ד דכתובות לעולם אין האשה אוכלת כו' וער"נ ורא"ש:
וצריכין כו'. הרמב"ם וכשיטתו וכמ"ש בגמ' שם אר"ל כו' חופה דחזיא כו':
אשה כו' מאחר כו'. צ"ע ועח"מ וב"ש:
כנסה כו'. כנ"ל סימן נ"ה ס"ג וכמש"ל סי' נ"ז כיצד כו' אם כו':
ולכתחלה כו'. גמ' פ"ק וכמש"ש סס"א בהג"ה:
ונהגו כו'. מירושלמי דביכורים חכם חתן ונשיא מוחלין להן ע"כ עונותיהם חתן שנאמר ויקח את מחלת כו':
אם קידש כו'. דסגי בברכות ראשונות כמ"ש בפ' המדיר קדשה בטעות או בפחות מש"פ כו' ואם בעלו קנו משמע שא"צ הקטן לא כניסה לחופה אחרת ולא ברכה וכן בפ"ד מיתות המשיא בניו כו' סמוך לפירקן כו' ואע"ג דקדושי קטן אינו כלום ואפ"ה שרי למיבעל וכן בפ' חרש חש"ו שנשאו נשים כו' אין לה עליהם כלום רצו לקיימן י"ל כתובה ואין להן קדושין אפילו מדרבנן כמש"ו ועבהגמ"ר דקדושין סי' תתפ"ד שהאריך בזה:
כשר כו'. רמב"ם וכשיטתו בס"א וראיה ממ"ש ב' א' לפיכך כו' או שפירסה נדה כו' אלמא א"י להנשא ובפ' בתרא דנדה ס"ו א' איעכב ז' יומי כו' ועוד לפי שיטתו שפירש דחופה היינו יחוד ונדה אסורה להתייחד עמו כל שלא בעל כמש"ש ד' והר"ן דריש כתובות כ' אבל לפי החולקים כנ"ל וכן חופה אינו יחוד לפ"ד כמש"ל סי' נ"ד אין אנו מקפידים ע"ז ומ"מ כשר הדבר כו' כמש"ש בש"ע כאן ולכן איעכב רבינא כו' וערא"ש בפ"ה ס"ו:
ומ"מ כו'. עבה"ג ועהג"א שם ד"ה וצ"ל כו':